בסוציולוגיה שואלים מתי התחיל המחקר החברתי הראשון. זימלוויס – רופא נשים שעבד בבית חולים ושם לב שבמחלקה א' נשים אחרי לידה מתות יותר מאשר במחלקה ב'.
זימלוויס נתן לעוד 12 נשים למות כדי לאשש את ההשערה שלו – יש פה שאלה אתית.
המפל גזר מהמקרה הזה – לא את שאלת ההוכחה המדעית אלא את עקרון האישוש וההפרכה, שהוא עיקרון חשוב גם במדעי החיים אבל גם במדעי החברה. כלומר אנחנו משערים ומקבלים אישוש להשערה, ועד שההסבר לא מופרך אנחנו מקבלים אותו. ההסבר תמיד יהיה כרוך בתופעות חברתיות.
אונתולוגיה – תורת היש, הישים בעולם.
אפיסטמולוגיה – תורת ההכרה – איך אנחנו מכירים את הישים.
פמנומנלוגיה – הרושם שלנו מהתופעה בעולם. חוקרים חברתיים, בעיקר מקס ובר מדבר על הישים שאותם אנחנו צריכים להכיר, ומכירים דרך הפרצפציה. הכוונה לישים חברתיים.
המפל היה שייך לפוזיטיביזם הלוגי, החוג הוינאי, שרצו למצוא את הטכנולוגיה לטעון טענות פוזיטיביסטיות, שמתארות את המציאות אז איז. לקריה אמפירית עם תוקף עובדתי חזק. לא פנומנולוג.
הרצון לחשוב במונחים של חוקי טבע לגבי החברה התחיל בתחילת המאה ה-19.
קיטלה: אמר שאפשר לתאר את התנהגויות בני האדם באמצעות עקומת גאוס – פעמון, שעד אז השתמשו בו לתאר את תמונת הכוכבים. הפעמון מתאר את האדם האמצעי. אם נתאר התנהגות של בני אדם, למשל היגיינה או קשר בין היגיינה לבריאות – נקבל התפלגות כמו ההתפלגות הנורמלית, ונוכל לדבר על קשר בין 2 משתנים. נוכל לדבר על בני אדם לא כאינדיבידואלים, אלא כחברה. כל כפר הוא לא ייחודי, אלא הקשר בין המשתנים מתקיים מעבר לקיום הקונטינגנטי של בני האדם.
משם התחילו לדבר על יישות גדולה יותר וכמה עשרות שנים אח"כ על חברה.
תקופת של שגשוג המספרים. כל הזמן ספרו ומדדו מידות והתנהגויות.
קונדאקט – האספקט המוסרי של ההתנהגות האנושית שלנו.
מתאם – רק בסוף המאה ה-19. אבל קיטלה מדבר על תופעות שניתן לראות אותן במספרים גדולים. ההתבוננות על בני אדם מנקודת מבט של מיקרו לא תיתן לנו את זה. צריך לאסוף מספרים רבים ואז נוכל להגיד משהו אמיתי שיש לו מעמד של חוק טבע על בני האדם.
שימוש בסטטיסטיקה התפתח מאוד בחברות הביטוח, וההסתברות הפכה להיות חזות המדע – באנגליה. אי אפשר להגיד טענה שהיא חוק טבע מבלי לבסס אותה על הסתכלות מספרית.
טיעון אינדוקטיבי.
