בתרבויות חקלאיות עתיקות בעיקר במזרח הרחוק ובדרום אמריקה הכירו בחשיבות הקומפוסט ובעזרתו שמרו על הפוריות המתמדת של אימא אדמה שאפשרה אספקת מזון סדירה לריכוזי אוכלוסיה גדולים של אותן ציביליזציות קדומות שהתבססו בעיקר על חקלאות בסיסית. נרצה או לא נרצה , בסופו של דבר כל חומר אורגני יתפרק ויהפוך לקומפוסט זה קורה באופנים שונים, חלקם רצויים וחלקם ממש לא. התהליך הרצוי לנו הוא תהליך שלא יהווה מטרד או בעיה סביבתית ושייצר דשן איכותי במהירות.
העיקרון הראשי בחקלאות אורגנית חייב להיות שכל מה שנוצר בגן חייב להישאר בגן ולחזור לקרקע כקומפוסט, בנוסף לכך רצוי להוסיף לתערובת פסולת מטבח ולקבור אותה מתחת לאדמה בכדי להימנע מזבובים ומכרסמים שרק מחכים להזדמנות כזאת. עוד מרכיב רצוי אך מסריח הוא צואת בעלי חיים שנחשבת כחומר קומפוסט מעולה אך יש להיזהר באיסוף הצואה דבר שעלול לגרום למחלות מעיים. מרכיב נוסף הוא כמובן אדמה כאשר במקרה והגן שלנו מצוי על אדמת חול קלה נוסיף לקומפוסט אדמת חרסית כבדה ולהפך.
הכנת הקומפוסט עצמו היא דבר פשוט: נערום את זבל החי המטבח והגינה שלנו בערמת האדמה שהכנו מראש בחצר, לפי תורת החקלאות האורגנית הקומפוסט צריך להיות מורכב מ2/3 שאריות מעולם הצומח ו1/3 מעולם החי בתוספת אדמה. את ערימת הקומפוסט עצמה בונים כמו עוגה יוקרתית שכבות שכבות. שכבה של זבל צמחי בגובה של 20-30 ס"מ ומעליה שכבת זבל חי 3-5 ס"מ ומעליהם שכבת אדמה 1-2 ס"מ וכך חוזרים על סדר השכבות הללו עד שמגיעים לגובה של מטר עד מטר וחצי ובסיס הערמה שנוצר אמור להיות בין מטר שמונים ל2 מטר.
את ערמת הקומפוסט שלנו נשים במקום מוצל בגינה או מוצל למחצה בכדי שהיצורים (בעיקר תולעי הגשם) שמפרקים את החומרים יגיעו אליה וכמוכן שצריך לשמור על תערובת הקומפוסט במצב לח ומאוורר היטב, דבר שניתן להשיג על ידי תוספת ענפים ירוקים של גזם לאורך שכבות הערמה כמעין ארובה. במהלך התהליך חשוב לציין שתהליך הפרוק יוצר טמפרטורה של 50 עד 60 מעלות צלזיוס שבעקבותיה נשמדים זרעים ישנים ומחוללי מחלות הנמצאים בתערובת
זאת שיטה אחת מיני רבות להכנת קומפוסט , וכל אחד בסופו של יום מוזמן למצוא שיטה משל עצמו המתאימה לסביבה שהוא חלק בלתי נפרד ממנה
