- הבנקים באופן היסטורי מעדיפים להלוות כספים לגופים גדולים ומבוססים ונמנעים מלתת הלוואות לעסקים קטנים שאין להם ביטחונות וסיכויי ההישרדות שלהם נמוכים.
- דווקא עסקים קטנים ובינוניים מייצרים יותר מקומות עבודה וצמיחה למשק ומיטיבים עם המדינה, כלומר מדובר בכשל שוק.
- עבור בעל עסק לקיחת הלוואה חוץ בנקאית לעסק עלולה להיות בעייתית ולרוב גם בריביות גבוהות מדי, בשל הסיכון שהלווים לוקחים על עצמם.
- בשנת 2003 החליטה המדינה לאפשר, בכפוף לבדיקה של גוף כלכלי מקצועי, לבעלי עסקים לקבל הלוואה בערבות המדינה של עד 8 מיליון שקלים כשהמדינה ערבה ל70%-85% מגובה ההלוואה. היסטורית הלוואות אלו התחילו כבר בשנות התשעים של המאה הקודמת עם הקרן לעידוד עסקים קטנים של משרד התעשיה והמסחר. אך היתה לא יעילה והקצתה סכומים מגוחכים לעסקים.
- חברת הייעוץ כלכלי צריכה לזכות במכרז של החשב הכללי ולנהל את הבקרה ומתן האישורים לעסקים הלווים.
- עסקים בתחום החקלאות מוחרגים מקרן זו ומקבלים תנאים אחרים עם ביטחונות מופחתים.
- עסקים מהמגזר הלא יהודי אחראים ללא מעט מההלוואות שנלקחות בערבות מדינה, ייתכן ובשל גישה מוגבלת יותר למקורות אשראי אחרים.
- ניתן לקבל עד חצי מיליון שקל לעסקים שמחזור המכירות שלהם היה מתחת ל6 ורבע מיליון ₪ או עד 8% מהמחזור השנתי האחרון. כאשר תקופת הלוואה נפרסת על חמש שנים.
- בעקבות משבר הקורונה אפשרה המדינה מסלול מיוחד להלוואת קורונה בערבות המדינה לעסקים שנפגעו קשות מהמשבר וצפויה להמשיך לסייע לעסקים אלו גם בתקופה שלאחר המשבר.
- בעל העסק צריך להעמיד ביטחונות בגובה של 10%-25% מסכום ההלוואה והריבית לרוב היא ריבית קבועה ולא גמישה כל כך. לדוגמא בהלוואות לעסקים נפגעי קורונה הריבית השנתית עומדת על פריים +1.5% שהיא 3.14% בתיאום שנתי. הלוואות רגילות יכולות גם להגיע ל5.1% (כלומר פריים + 3.5%) לחמש שנים.
- ב12 החודשים הראשונים להלוואות קורונה הריבית תשולם על ידי המדינה.
- אם מדובר בהלוואות של עד 300 אלף שקלים נדרשים לרוב בטחונות של עד 10%. כשאין ברירה, בנקים דורשים את סגירת הסכום הזה מתוך ההלוואה כפקדון לטווח ארוך שאינו ניתן לשבירה או למשיכה בקלות.
