רקיחת סבון טבעי היא סוג של תרפיה. עבורי לפחות. הבשלנים שביניכם עשויים להתאהב בה משום שיש לה מכנים משותפים עם חדוות הבישול. בימים בהם בישלתי בטירוף, נהגתי לכצפות בערוצי אוכל. השף האהוב עלי היה [והינו] קית' פלויד. בעיקר אני אוהב את היותו חף מכל פוזה. הוא גם נורא מצחיק. אין עליו טיפה פלצנות. רק שף שבטוח ביכולותיו מסוגל להרשות לעצמו סגנון כזה. הוא היחיד שלא חושש לצלם [ועוד בקלוז-אפ] גם תבשילים שמתחרבשים לו. אז זהו, שלפעמים גם סבונים מתחרבשים. רוקח סבונים הטוען שמעולם לא התחרבש לו סבון, עלול להצמיח חוטם בממדי חוטמו של פינוקיו. חלק הארי של החירבושים הוא באשמת מי שאינו מקפיד על ההנחיות, או אץ-רץ לרקוח סבונים מתוך אמונה כי יצליח לאלתר פתרונות במהלך תהליך הרקיחה. ובכן, הוא לא. רקיחת סבון, יותר משהיא דומה לבישול תבשיל – דומה לאפיית עוגה. כאשר מכינים תבשיל והטלפון מצלצל, תמיד אפשר לעצור את קיצוץ הבצל או את קילוף הבטטות. אפשר גם לכבות את האש שתחת הנזיד המבעבע, לקפוץ למכולת ולהביא פפריקה ששכחנו לקנות. שום דבר רע לא יקרה ליורה המבעבעת בקדירה, אם נמשיך בבישול גם כעבור שלוש שעות. שום דבר רע לא יקרה לה אם במקום שלושה בצלים, נכניס לקדירה שישה בצלים [טעים עוד יותר]. שום דבר רע לא יקרה גם אם נחליט לאלתר ולהמיר את הבטטות בתפוחי אדמה או בארטישוק ירושלמי. לא כך באפיית עוגה. החל מן הרגע בו התחלנו בבחישת העיסה, שוב אין דרך חזרה. אי אפשר לעצור ולקפוץ למכולת. ז'תומרת אפשר, אבל העוגה הזו כבר לא תזכה בפרסים. גם לא כדאי לאלתר. אם המתכון דורש 350 גרם קמח, זה אומר 350 ולא 300 ולא 400. אם במתכון רשום קורנפלור, הכוונה היא לקורנפלור ולא לקמח תירס. כך, בדיוק, רקיחת סבון. ברגע בו סיימתם לשקול את הסודה הקאוסטית, אתם חייבים לבזוק אותה אל תוך הכלי המכיל את המים שנשקלו מראש. סודה קאוסטית שאינה נעולה הרמטית, מתחילה לספוג אדי מים מאוויר החדר. תוך דקות היא הופכת להיות עוגייה. בעיקר בקיץ. ברגע בו סיימתם לשקול את השמנים המוצקים, כדאי שתתחילו להמיס אותם על גבי סיר כפול [אמבט מרים]. קחו בחשבון כי שמנים נוטים להתחמצן במהירות. ברגע בו איחדתם מים ושמנים, אתם חייבים לבחוש אותם עד להופעת מרקם של סירופ סמיך. אי אפשר להפסיק ולקפוץ למכולת. אם המתכון דורש שמן קוקוס, מאוד לא רצוי להמיר אותו בשמן דקל. אם רשום 200 גרם, הכוונה היא ל – 200 גרם. גם הטמפרטורות חשובות. אז נכון שאני מציין שבתור מתחילים אתם לא חייבים לרוץ לרכוש מדי חום, אך מכיוון שרוב המתכונים שהצגתי נרקחים בטמפרטורה של 38 מעלות צלסיוס, כדאי שתנסו להעריך - בעזרת גב כף היד הנוגעת במעטפת הכלי - משהו בסביבות 2 מעלות יותר מחום הגוף. אם הכלי לוהט, אל תאחדו מים ושמנים. כבר קרה לי שמיהרתי ואיחדתי. סבון גדול לא יצא מזה. מעל הכול, כללי הבטיחות ! לא אסון אם תבנית סבון מתחרבשת, אבל סודה קאוסטית זה לא צחוק. לפני הכול כדאי לכם לבדוק פעמיים ושלוש את חישוביכם לגבי משקל הסודה. חשוב מאוד לעבוד כשידיכם מוגנות בשרוולים ארוכים וכפפות גומי. עיניכם חייבות להיות מאחורי משקפי מגן. כאשר בוחשים ומערבלים נוזלים, עלולה להתעופף טיפה אחת של נוזל סודה. אם היא נוחתת על העין, זה עלול להסתיים בבכי [תרתי משמע]. הרחיקו את אפכם מן האדים העולים מהעיסה. אני בוחש כשראשי מוטה הצידה. גם כאשר אתם מנקים את הכלים בתום התהליך, אל תסירו את הכפפות. הסודה עדיין פעילה. אל תשכחו להחזיר את קופסת הסודה למקום מסתור הרחק מידי ילדים. היא נראית בדיוק כמו גרגרי סוכר ודומה מאוד למלח. אני מנג'ס לכם כדי לחסוך מכם את השטויות שאני עשיתי בתור טירון. עכשיו ככה: לפעמים קורה שמקפידים על הכללים - קטנים כגדולים - אך למרות הכול משהו משתבש. על זה אנחנו הולכים לדבר. רוב השיבושים סובב סביב הגורמים הבאים:
#. טעויות שקילה: טעויות שקילה שהן מעבר לפיזור נפש, נובעות מאי-איפוס המאזניים. כאשר אתם שוקלים חומר כלשהו בתוך כלי כלשהו, אל תשכחו לחסר את משקל הכלי מסך כל המשקל המתקבל מ : משקל הכלי + משקל החומר. אין תחליף למאזניים דיגיטאליים: הניחו את הכלי על גבי המאזניים הדיגיטאליים ורק אז לחצו על לחצן ההפעלה [ולא להיפך]. המחוון יציג את הספרה 0 [אפס] משום שהמאזניים מבטלים את משקל הכלי. עכשיו אפשר לשקול את החומר ולקבל משקל של חומר נטו. סודה קאוסטית שלא נמסה לחלוטין: כאשר אתם בוזקים את הסודה הקאוסטית אל תוך המים, בחשו ובחשו עד שהמים ישובו להיות צלולים כמעט לחלוטין. מים בעלי עננה לבנה מעידים על סודה קאוסטית שלא נמסה לחלוטין. #. בחישה איטית מדי: נסו לבחוש בקצב פעימות הלב [בהנחה שאתם לא לפני צינתור או משהו] או זמזמו לעצמכם נעימה קצבית ולכו עליה עם מקלון הבחישה. משעמם לכם ? בחשו תוך כדי צפייה בטלוויזיה. #. בחישה לא רצופה: אל תפסיקו לבחוש, בעיקר ב – 15 הדקות הראשונות שהן קריטיות עבור התייחדות אינטימית בין שני רכיבים שלא ממש מחבבים האחד את האחר והם – מים ושמן. #. איחוד בין מים לשמנים בטמפרטורות גבוהות מדי: אם אתם נוגעים בכלי [סיר או קערה] וגב כף היד שלכם נרתע מן החום – אל תאחדו בין מים לשמן. אם אתם מסתייעים במדי-חום, יופי לכם. #. איחוד בין מים לשמנים בטמפרטורות נמוכות מדי: אל תניחו לתמיסת המים ולתערובת השמנים להצטנן יתר על המידה. הבעיה היא בעיקר בחורף. בקיץ, הבעיה כמעט לא קיימת. #. טראומה שנגרמת לעיסה ברגע הוספת שמנים אתריים ו/או הוספת חימר כלשהו: אם החלטתם להוסיף לעיסה שמנים אתריים ו/או חימר כלשהו – בצעו פעולה ששמה "השוואת טמפרטורות". כלומר, אל תוסיפו את השמנים האתריים ו/או את החימר ישירות לעיסה.
קחו מצקת גדולה, השקיעו אותה בעיסה, הוציאו לכלי נפרד את תכולתה, צקו בזריזות לכלי זה את השמנים האתריים ו/או החימר, בחשו היטב לאיחוד התערובת והחזירו את תכולת הכלי הזה [בזילוף איטי, תוך כדי בחישה] אל הכלי הגדול בו נמצאת העיסה. המשיכו לבחוש עד לרגע בו אתם רואים כי מרקם הסירופ הסמיך חוזר ומופיע שוב.
בלגאנים אפשריים #. אם על הסבון שלכם מופיע מעין דוק לבן [מעין פודרה דקיקה-דקיקה על המשטח שהיה חשוף לאוויר]: זהו פגם אסתטי בלבד הנובע מתגובת הסודה הקאוסטית לפחמן דו חמצני הנמצא באוויר [פחמן דו חמצני הוא מה שמדגדג לכם את הלשון כשאתם לוגמים משקה מוגז]. שטפו את הדוק לפני השימוש בסבון. כדי להימנע ממנו תוכלו לעשות את הדברים הבאים: 1. לכסות את התבנית מייד לאחר יציקת העיסה. 2. להוסיף למתכון מעט שעוות דבורים, וזה מה שתעשו:
הוסיפו 3% שעווה מסך כל השמנים כלומר, 30 גרם שעווה מתוך סך כל 1000 גרם שמנים. השעווה היא חלק מתוך סך כל השמנים, למרות שאינה שמן. אל תשכחו להודיע על כך למחשבון כדי שיתרגם את תוספת השעווה לתוספת סודה קאוסטית. אם אתם משתמשים בטבלה, רשום בה כי 0.069 הינו מקדם סודה קאוסטית עבור שעוות דבורים.
אם אין לכם ניסיון בעבודה עם שעוות דבורים, אל תוסיפו שמנים אתריים. שעוות דבורים מסבכת מעט את העניינים משום שהיא מתנהגת שונה משמנים. לכן, לא כדאי לכם להסתכן בסיבוך נוסף.
שעוות דבורים היא לא שמן אלא דונג = BEESWAX. היא נמסה בטמפרטורה של 66 מעלות ונבחשת לעיסת סבון בטמפרטורה זו ממש.
כדי לעבוד עם שעוות דבורים, עשו את הפעולות הבאות:
א. המיסו את השמנים המוצקים על גבי סיר כפול [אמבט מרים]. הפעם מחממים את השמן לפני בזיקת הסודה הקאוסטית אל תוך המים, משום שאנחנו מעוניינים בטמפרטורות גבוהות.
ב. הוסיפו את שעוות הדבורים לשמנים המומסים ובחשו בעדינות עד להמסת השעווה.
ג. חממו את שמן הזית על גבי סיר כפול [אמבט מרים], הוסיפו אותו לשמנים המומסים ובחשו בעדינות.
ד. בזקו את הסודה הקאוסטית אל תוך המים ובחשו עד שהמים שבים לצלילותם.
ה. רצוי מאוד למדוד טמפרטורות בשני הכלים, כלומר: בכלי השמנים ובכלי המים.
ו. הטמפרטורות צריכות להיות בין 60 לבין 66 מעלות [אני עבדתי עם 60 מעלות כאשר הכנתי סבון שהכיל שעווה].
ז. אל תמתינו לנפילת טמפרטורות ! מזגו את המים אל תוך השמן בטמפרטורה של 60 עד 66 מעלות, תוך כדי בחישה.
ח. בחשו את העיסה וצפו לקבל מרקם של סירופ סמיך. אל תופתעו אם גם כעבור שעה ויותר, העיסה תסרב להתמצק. אם בחשתם יותר משעה והעיסה טרם התמצקה, צקו אותה לתבניות כפי שהיא.
ט. כעבור 48 שעות הכניסו את התבניות למקפיא למשך 3 שעות לפחות.
י. הוציאו את התבניות מהמקפיא ושחררו מתוכן את הסבונים. על הסבונים יופיעו אגלי זיעה, מעין טיפות מים. אל תגעו בהן, בטיפות. המים יתנדפו ויהיו לכם יופי של סבונים.
יא. יבשו את הסבונים משך 60 יום ולא 30 יום כרגיל. 3. עצה נוספת שפגשתי ברשת היא מרוקח סבונים שבמקום לכסות את תבנית העיסה, הוא מכניס אותה אל תנור אפיה. הוא מניח את תבנית העיסה בתוך תבנית תנור שתחתיה נמצאת תבנית תנור נוספת עם מים [כלומר, סה"כ 3 תבניות].
התנור צריך להיות מואר אך לא מחומם ! [טמפרטורה 0 אפס מעלות] האור מספק את החמימות הדרושה והמים מעניקים את הלחות הרצויה. התבנית מתגוררת בתנור 48 שעות. לאחר מכן מוציאים, משהים בחדר כשלוש שעות, מכניסים למקפיא ל – 60 דקות, שולפים מהמקפיא ומחלצים את הסבון/סבונים. אם בראש שלכם לאמץ את העצה הזו [שנראית חכמה, לא ניסיתי] ואם אתם משתמשים בתבנית גמישה מסיליקון, הניחו אותה על גבי ספר או קרש חיתוך, צקו לתוכה את העיסה, הרימו את הספר שעליו מונחת התבנית והכניסו את שניהם לתנור. אם לא תשתמשו במשטח קשיח כגון ספר או קרש חיתוך טרם יציקת העיסה, הרי שזו תישפך מתוך התבנית בעת העברתה לתנור. הדביקו שלט אזהרה על חלון התנור כדי שאיש לא יפעיל אותו בשוגג.
הערה - אם הדוק הלבן מופיע על כל הסבון ולא רק על המשטח שהיה חשוף לאוויר, נראה כי שלפתם אותו מוקדם מדי מן התבנית או השתמשתם במי ברז המכילים כמות גדולה של כלור וסידן. #. אם אתם בוחשים ובוחשים אך העיסה לא מתמצקת: ייתכן כי הוספתם מעט מדי סודה קאוסטית, או יצקתם את המים לשמנים בטמפרטורות לא נכונות, או שהבחישה הייתה רפה מדי או שאתם מתגוררים בארץ חמה ששמה ישראל והטמפרטורה בחדרכם היא סביב 30 מעלות. מכל מקום, לאחר 80 דקות של בחישה, צקו את העיסה לתבניות, התפללו וקוו לטוב. קיים סיכוי גדול לסבון מוצלח. אם לאחר כ – 40 דקות של בחישה, תמירו את מקלון הבחישה במוט בלנדר ידני חשמלי – תראו ניסים ונפלאות. #. אם המים צפים על גבי השמן ומסרבים להתאחד עימו: נראה כי שקילת הרכיבים הייתה שגויה. הורידו את העיסה באסלת השירותים. לא בכיור, מדובר בשמנים. #. אם עיסת הסבון מתקרשת/מתמצקת במהירות הבזק: נראה כי הכנסתם למתכון כמות גדולה מדי של סודה קאוסטית. אם אתם קולטים מה בדיוק אירע ומהי התוספת המיותרת, נסו לחמם שמנים ולהוסיפם כאיזון לסודה. התפללו לטוב. הבלגאן הזה לא ממש מומלץ לטירונים. סיפור. #. אם אתם חותכים את הסבון ומגלים בו כיסים של נוזל: נראה כי הכנסתם לעיסה כמות גדולה מדי של סודה קאוסטית או שהבחישה הייתה רפה. השליכו את הסבון לאשפה. #. אם הסבון סדוק: סדקים בסבון נוצרים בדרך דומה לזו בה נוצרים סדקים בעוגת גבינה. סדקים בעוגת גבינה עלולים להיווצר אם זו שהתה בתנור זמן רב מדי ולכן התייבשה, כלומר – איבדה נוזלים. אם נעבור מן העוגה אל הסבון, ייתכן כי השתמשתם בפחות מדי מים או ביותר מדי סודה. בדומה לעוגת גבינה סדוקה, הסבון התייבש. אף ייתכן כי הסבון נשלף מתוך התבניות טרם זמנו או שהתבניות 'חטפו' מכה בשעות הראשונות להתמצקות העיסה. לא כדאי להמר, השליכו את הסבון.
אפשרות נוספת: הכינו סבון נוזלי –
א. הניחו את הסבונים הסדוקים לייבוש משך 30 יום.
ב. שקלו במשקל את אחד הסבונים הסדוקים וגרדו/גררו אותו על פומפייה גסה.
ג. את ה – גרודת הכניסו לבלנדר [בלנדר לא מיקסר] יחד עם מים מזוקקים שזה עתה רתחו. משקל המים הוא פי 6 ממשקל גרודת הסבון.
ד. הפעילו את הבלנדר והניחו ל – גרודת הסבון להתאחד עם המים. אם הסבון מסרב להתמזג עם המים, הוסיפו מעט מים שזה עתה רתחו [כל סבון והשיגעונות שלו].
ה. הוסיפו גליצרין צמחי נוזלי ביחס של 4% מסך כל משקל התמיסה שבבלנדר והמשיכו להפעיל את הבלנדר לעוד 2 דקות.
ו. הפסיקו את פעולת הבלנדר והניחו לתמיסה להצטנן משך 20 דקות.
ז. הפעילו שוב את הבלנדר לקבלת מרקם אחיד של תמיסה.
ח. הוסיפו לתמיסה מים בטמפרטורת החדר ובמשקל של פי 6 ממשקל גרודת הסבון [כלומר, פעם נוספת כמות מים שהיא פי 6 ממשקל גרודת הסבון. סה"כ היחס בין משקל הסבון לבין משקל המים הוא 12:1 לטובת המים].
ט. הפעילו שוב את הבלנדר לקבלת מרקם אחיד של תמיסה.
י. צקו את התמיסה אל תוך צנצנת ללא מכסה, אל תאטמו.
יא. הניחו לתמיסה להצטנן מעט וצקו אותה אל בקבוק פלסטיק בעל משאבה.
יב. נערו לפני השימוש.
הערה – אם הסבון הנוזלי מתברר כלא-כל-כך נוזלי, הכניסו את הצנצנת או את בקבוק הפלסטיק אל תוך סיר עם מים חמים. כאשר הסבון בצנצנת או בבקבוק יימס [אין סיבה שלא, מאחר ומדובר בשמנים], צקו אותו שוב לבלנדר, הוסיפו מים חמים, הפעילו ו...שוב לצנצנת ושוב לבקבוק. לאחר שתיים שלוש התנסויות, תהיו אלופים.
אז נכון שהמרקם של הסבון הנוזלי הזה הוא לא פאר היצירה, אבל הסבון הוא בר שימוש. בהחלט בר שימוש. מכל מקום, יותר בריא מסבון נוזלי מסחרי. הרבה יותר בריא. בקרוב אלמד אתכם כיצד להכין סבון נוזלי אמיתי. סבון אשר כזה רוקחים בעזרת אשלגן הידרוקסיד ולא נתרן הידרוקסיד.
אגב, לא חייבים להמתין לסבון סדוק, אפשר לקחת אחד מן הסבונים ה"בריאים" ולהפוך אותו לסבון נוזלי. #. אם הסבון מכיל גרגרים לבנים קמחיים: הגרגרים הם סודה קאוסטית שלא נמסה בעיסה. ייתכן כי היא שקעה מטה מבלי שהבחנתם. השליכו את הסבון לאשפה. אל תבלבלו בין גרגרים לבנים קמחיים, לבין רסיסי סבון או מרקם צחור שעשוי להיווצר כאשר חותכים את הסבון לפרוסות. #. אם הסבון מבאיש וריחו רע – סימן כי העיסה הכילה מעט מדי סודה קאוסטית או יותר מדי שמנים, שזה אותו הדבר. השמנים התקלקלו. השליכו את הסבון לאשפה. #. אם אתם חותכים את הסבון ומגלים בועות אוויר: הפגם הוא אסתטי בלבד. הסבון ראוי לשימוש. לא יזכה במדליה, אך ראוי לשימוש. ייתכן כי השתמשתם במוט בלנדר ופעלתם בצורה שגויה. אם אתם משתמשים במוט בלנדר, יש לטבול אותו בעיסה באלכסון [לצמצום בועת האוויר הלכודה בראשו], להשקיעו היטב ורק אז להפעילו. אם תפעילו אותו לפני מגעו עם העיסה, צפו לסבון שופע בועות אוויר. #. אם הסבון מנומר: צבעו וגווניו של הסבון אינם אחידים, כלומר: חלקו כתמים בהירים וחלקו כתמים כהים. הפגם הוא אסתטי בלבד. ייתכן כי השתמשתם ביותר מדי מים או בפחות מדי סודה. הסבון ראוי לשימוש. יש לי בקשה: אם אתם נתקלים בבלגאנים שלא ציינתי כאן, אנא ספרו לי בתוספת השערתכם לגבי אשר אירע. | 
