הנכות של כולנו

כולנו נכים. כל אחד ואחת מאתנו. אצל חלקנו הנכות נראית לעין ואינה ניתנת לטשטוש והסתרה ובאחרים הנכות מבוטאת בתכונות או בדפוסי חשיבה והתנהגות כאלו ואחרים. עוד כשהיינו ילדים לימדו אותנו שאף אחד אינו מושלם ולכל אחד ואחת מאתנו יש חזקות ויש חולשות.

למרות שאנחנו יודעים זאת ואין פה גילוי של חדשה מרעישה, כולנו בכל זאת פועלים בכל מרצנו על מנת להקהות ולהדחיק את הנכות שלנו. קשה לנו עם המחשבה שיש לנו נקודות תורפה ועוד יותר עם העובדה שמישהו עלול לגלות את הנכות שלנו וחלילה לסגת מלהעריך ולכבד אותנו בשל כך. בדיוק כמו חיות בג'ונגל, אנחנו מנסים להיראות הכי חזקים, חסונים ומצליחים שאנחנו יכולים. רק שלא ניפגע, שלא ניפול ולא נסתמן כחלשים או מסכנים. במציאות המודרנית שיצרנו לעצמנו- החזק שורד ואין מקום לשום נכות.

מצד אחד כולנו נכים באופן כזה או אחר, ומנגד אין הכלה והכרה בנכות בחברה שלנו ברמה שתאפשר לנו לחשוף ולהודות בנכות בפרהסיה. מצב אבסורדי זה יוצר מתח רב בקרב כל אחד ואחת מאתנו ולמעשה בחברה כולה. ידוע כי איש אינו מושלם ובכל זאת כולנו שואפים לשם ומתביישים בפגמים הקיימים בנו. היחס לנכות הוא כאל דבר בזוי, פגום שיש לטשטש או להסיר אותו מהחברה. בקרב מי שהנכות שלו חיצונית ומהווה מגבלה פיזית עבורו, הסבל הוא כפול. אדם בעל מוגבלות פיזית וקרוביו, סובלים מחוסר סובלנות ואי הכלה של הנכות ועקב כך נולדים מתחים ולחצים נפשיים משמעותיים.

כלומר, אם החברה הייתה מכילה את מי מאתנו שמוגבל פיזית באופן ראוי ומכבד, אז לא היינו עדים לתופעות של לחץ, חרדה ודיכאון בקרבם. ניתן לומר כי היחס של החברה אל הנכות, בין אם חיצונית או רגשית נפשית, הוא שקובע כיצד תשפיע הנכות על חיינו. בחברה סובלנית, מתחשבת ואמפטית אשר מקדשת את הדאגה והעזרה לאחר, כל אדם באשר הוא, ירגיש בטוח, אהוב ומוגן.

הכל תלוי בערכים השולטים בחברה. האם אנו חיים בחברה שמקדשת את הערבות ההדדית בינינו? את האכפתיות והדאגה לזולת? זו שאלה רטורית כמובן. כולנו יודעים שהחברה בה אנו חיים כיום מעריכה את העושר, הכבוד והשליטה יותר מכל. במקום דאגה ועזרה ישנה בינינו תחרות עקובה מדם על הישגים חומריים ושליטה. משחקים פוליטיים נבזיים שמנהלים את חיי הציבור גורמים לנו סבל רב ומיותר.

עלינו להתפכח כחברה ולהשליט על עטרת ראשנו את הערבות ההדדית, העזרה לאחר וההתחשבות בזולת. רק בחברה שבה אלו הערכים העליונים כולנו נרגיש טוב עם הנכות שלנו ודווקא היא שתקדם אותנו לעבר חיבור בינינו כדי להגיע להשלמה הדדית וחיים משותפים מוצלחים.

מהו הסוד ליחסים רומנטיים

היום יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה האנושות מוטרדת  בכל מה שקשור לטיב ואיכות היחסים בין בני הזוג, כדי להבין  מה יכול לחזק ביניהם את הקשר ומה עלול לשבש את הקשר ביניהם  לטווח ארוך.
מחקר שנערך באוניברסיטת אינדיאנה טוען כי מה שמשפיע על משך היחסים הרומנטיים  ואיכות הקשר  הוא החברות  החזקה, ולא איכות יחסי המין. חברות חזקה – היא המפתח ליחסים רומנטיים ארוכי טווח, והיא הבסיס למערכת יחסים יציבה שמובילה ליחסים מלאי אהבה, ובנוסף לכך, גורמת לסיפוק מיני. התברר, שלאנשים שמנסים לספק את הצרכים או הרצונות האישיים דרך יחסים עם בן הזוג, יש פחות סיכוי להחזיק לטווח ארוך.
ידוע כי  תקשורת לקוייה בין בני זוג גורמת לרגשות שליליים, מתח, תחרות והתנצחות ביניהם  שיוצרות תחושה של חוסר ביטחון  מגבירה את החשדנות המרירות חוסר הסיפוק ואף מחמירות את המצב הבריאותי.
על פי גישה זו  כאשר בני  הזוג חושבים ומאמינים שאת האושר והסיפוק ניתן לקבל באמצעות הבן/ת זוג, הציפייה שלהם  תהיה מבן הזוג שימלא את החסך. לאורך זמן , הציפייה הזו הולכת ומתמוססת  כיוון שהיא בלתי  הגיונית. בן/ת הזוג "מתרוקנים" לאורך זמן, וכך מערכת היחסים הולכת ומשתבשת, כיוון שהמילוי האמיתי אינו  בציפייה לקבל….מבן הזוג , אלא בגישה הפוכה.
כאשר מערכת היחסים מבוססת על ערך החברות, לאורך זמן הולך ונרקם קשר מיוחד במינו שמבוסס על המחשבה "מה  אני יכול להעניק לבן/ת הזוג שלי, איך עוד אפשר  לי לגרום לו/ה שמחה, מה עוד יכול להפתיע אותו/ה ולגרום לו/ה אושר." או אז מערכת היחסים  הזו תוביל  גם ליחסים מלאי סיפוק הן  בהתנהלות היומיומית והן בסיפוק המיני.
ההקשבה – לצורך של בן הזוג, הרצון למלא את הצורך הזה ממקום  אמיתי, זהו הכלי הבסיסי שאותו שחכמת הקבלה  מבקשת  ללמד כדי להכשיר את בני הזוג לבנות מערכת יחסים רומנטית, ארוכת טווח המבוססת על  ערך החברות, שהתוצאה שלו  היא האהבה.
כאשר אנחנו ניזונים מסרטים של הוליבוד, שיוצרים אשליה על המסך, האכזבה וקוצר הרוח להשיג את האשלייה הזו בחיים עצמם, מביאים בסופו של דבר למחשבה שאין מקום להמשך בזוגיות הנוכחית…..ומתפתים לחפש את האהבה (שבסרטים) במקום אחר.
כאשר לומדים להתבונן על הערך האמיתי " ואהבת לרעך"..שהוא בבסיס מערכת היחסים, ויודעים שצריך להשקיע מחשבה ורצון אמיתי להסב נחת רוח לבן/ת הזוג , או אז  לומדים לחוות את הזוגיות האמיתית והרומנטית.

בקשת סליחה

בן אדם לא אומר לשני "סליחה", אלא אם כן גרם לו פגיעה בגוף או בנפש, בכסף, או בכבודו. גם אז יש להבחין בשני דברים:

א) אם לא עשה לו שום דבר ומבקש ממנו סליחה, השני מסתכל עליו כמו על אדם שאיננו שפוי. תדמיינו מצב שרואים אדם הולך ברחוב, ואומר לכל אחד "סליחה, סליחה", מה היינו אומרים עליו?

ב) אם אדם פגע רבות בשני, והוא מבקש ממנו סליחה, כאילו היה דבר קטן , אז ברור שלא סתם יסלח לו, כי הרי הוא גרם לו נזק גדול ועכשיו פשוט מבקש ממנו סליחה.

גם כשהאדם הולך לבקש סליחה מה' על עוונותיו, יש אותן הבחנות:

א) אם לא עשה כלום, אז על מה יש לבקש סליחה? אז או שהוא לא שפוי או שהוא מתלוצץ.

ב) הסליחה שצריך לבקש היא לפי גודל העבירה.

לכן, כשהאדם בא לבקש מה' שיסלח לו על מה שחטא כנגדו, ופגם בכבודו , עליו לחשוב במה בדיוק חטא כלפיו.

כי אם לא מרגיש שחטא, ומבקש סליחה וצועק, ובוכה, ומבקש בו בעת שהוא לא מרגיש בעצמו שפגע בו במשהו, זה צחוק.

לכן, כל מי שמבקש סליחה, בלי שום הכנה על מה הסליחה, זה כאילו חטא בדבר של מה בכך. לכן באים עשרת ימי תשובה לפני יום כיפור, כדי שלפני שיבקש סליחה, ייתן לעצמו חשבון נפש על החטא.

והרי אין באדם מעשה, ומי שמאמין שאין עוד מלבדו, שהכל ממנו, אז זה כמו לבקש סליחה על משהו שלא הוא עשה אלא ה' עצמו עשה בו! זה נקרא להרשיע את הבורא.

אז במה החטא כלפי ה'? שאין בו מספיק אמונה שהכל באמת בא ממנו, ואין עוד מלבדו.

וכשמבקשים סליחה מאנשים בסגנון כללי של "מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו", מה יש בזה?

ייתכן ועושה זאת כי הנה עכשיו מתקרב יום כיפור וזה מה שמקובל אז נזרום עם העדר, או שרוצה לקנות לעצמו שקט נפשי בבקשת סליחה אבל ממשיך להתנהג באותו אופן יום למחרת, כי מעולם לא ממש הבין על מה ביקש סליחה. מי שפוגע באדם אחר, לא צריך להמתין ליום כיפור לבקש סליחה, ואם בכל זאת, מגיע יום כיפור ומחליט שיש מקום לבקש סליחה – אז כדאי לעשות זאת ממקום אמיתי וישירות לאדם שנפגע.

סליחה, זאת לא מילה ולא פעולה, אלא כוונה.

האנשים בחיינו

האנשים שמגיעים לחיינו ללוות אותנו בדרכנו, כל אחד בתורו, לעיתים בזוגות, לעיתים מנעורינו, הם משמשים עבורנו כאבני דרך חשובות למסע הלמידה שלנו על עצמנו.

למידה על קשרים בין אנשים היא הכי מסובכת, אולי הכי מעניינת, ואין זה מקרה שאדם נכנס לחיינו. כל אחד, מחוצה לנו, מביא משמעות בין אם בטוב , בין אם ברע, לנו יש בחירה אם להמשיך לשתף אותם בחיינו או שלא. ומאידך אם אדם אינו רוצה עוד להמשיך לקיים עימנו קשר, יש להניח לו, כנראה הסתיים תפקידו בחיינו, לשחרר והמקום הפנוי שהוא הותיר, יתמלא באדם חדש לקשר חדש ומשמעותי יותר. האנשים בחיינו חולפים על פנינו כאילו היינו רכבת שמורידה ומעלה נוסעים זמניים לזמן מוגבל, ויש את אלה שנשארים עד הסוף, לקשר ארוך ומאוד חשוב.

לעיתים נוחלים אכזבות קשות מהאנשים הכי יקרים, או פגיעות מאנשים שהסביבה החדשה שלהם השתלטה על מוחם ושינתה אותם עד לבלי היכר, ויש את המפתיעים לטובה שבכלל לא ציפו מהם, והם איתנים להסב לנו אושר, בכל מחיר, בכל מצב, ממש ערבות הדדית, תוך הקפדה על כבוד ואופטימיות, הקשבה והבנה… יש אנשים שהתנתקו לשנים או חודשים וביום בהיר חידשו הקשר והכל היה פשוט כאילו לא חלף זמן, הם מיד משלימים פערים, ללא טינה, פשוט ממשיכים…

האנשים בחיי, הגיעו בלי שהספקתי לבחור בהם, בפעם הראשונה שראיתי אותם בסעודה, הם היו כל כך מגובשים, הזמינו אותי, מבוכה וקנאה על הקשר היפה שהם בנו להם בחמימות, לא יכולתי שלא להיסחף לתוכם, רציתי להרגיש את החמימות שלהם, להיות חברה שלהם והלוואי ויקבלו אותי, מבטיחה לא להפריע, רק לשבת ביניהם עוד קצת…. התמדתי להגיע כשהזמינו והם קיבלו אותי שווה בין שווים, קשרים שהולכים ומתהדקים ממפגש למפגש, מעמיקים ומשרים ביטחון וכח לכלם באותה מידה. הסביבה היא הבחירה שלי, ואני בוחרת באנשים טובים, שמלמדים אותי את יופי החיבור, דרך דוגמאות אישיות בהתנהגותם הטבעית האיכפתית והזולתנית.

לא בשליטתי

כשהעננים מורידים גשמים על האדמה, זה לא בשליטתי,

כשהציפורים נודדות לארצות רחוקות , לא בשליטתי,

כשרוח חזקה נושבת, זה לא בשליטתי,

שנולדתי להוריי ולא לאחרים, זה לא בשליטתי,

שהשמש זורחת ומפיצה אור, לא בשליטתי,

שדמעה זולגת מעיני העצובה, גם לא בשליטתי,

הדבר היחיד שכן בשליטתי, הוא ההבנה  שהכל לא בשליטתי וכדאי לי מאוד לקבל כל מצב

בהסכמה ושהכל בסופו של דבר בא לטובתי…..

אמרו חכמים:

"אם תיתן לפרה סטייק רך ונוטף שאתה "מת עליו", היא לא תיגע בו. אבל אם תיתן לה עשב שהוא חסר טעם בשבילך, היא תאכל ממנו בתאווה גדולה".

תחליט אייך אתה רוצה לחיות, פרה או אדם.

החיים שאחרי המוות

כתוב – "עולם כמנהגו נוהג" .מה הוא פשר הכתוב הזה?

עכשיו שנראה לכול שהעולם סביבנו משתגע,והמידות שעל

פיהן בנינו את תפיסת החיים שלנו של  חסד, אמת,

צדק ושלום מתרוקנות מתוכן אמיתי,

על מה נבסס את הצביון האנושי שלנו?

אנחנו נצרכים להבין את סיבת ה"שיגעון"

וממנה נבין מנהגו של עולם.

הייתי כנועה

נולדתי למשפחה נורמטיבית לכל הדעות, אבל מגיל מאוד צעיר הפריע לי לראות את אימי במצב תמידי של עצבות, בכי, מסכנות ואומללות – זו היתה הפרשנות של עיני ילדה.

עם השנים סיגלתי לעצמי תפיסה שאעשה הכל על מנת שאמא תהיה מאושרת, אני ארפא אותה וכך ייפסקו הכאב והדמעות ואזכה אחרי הכל למקום מכובד בליבה.

כמעט בכל יום פקדתי את מיטתה, בודקת מה שלום העצבות, והנה היא שם מחכה לי … חסתי על אמי, על אזלת ידה במלחמת החיים שלה. שימחתי אותה, פינקתי אותה כשם שחלמתי שתפנק אותי, החלפתי את תפקידי בתפקידה .

חלפו השנים, בגרתי, התחתנתי, כאשר נחתמה הכתובה, חיי השתנו מקצה לקצה, הוא דרש בכל רגע התייחסות, העביר ביקורת פוגענית ופולשנית על כל דבר, העניש, שיחק ברגשותיי והתנכר לי, עלה בראשי רעיון שעבד עם אמא בילדות, אני אכנע , אתמוך, אכיל והנה כל השמחה תשוב חזרה. שנים של ויתורים, הפחתה טוטאלית מערך עצמי, תלותיות בכל רמ"ח איבריי. וזה רק הלך והחמיר….

היום ממרום גילי, ואכן חלפו להן לא מעט שנים, בכל שעה פנויה העסקתי את עצמי בלמידה וגמיעת כל חומר פסיכולוגי המתייחס לכניעות, וגיליתי לשמחתי שהיא אינה מחזיקה מעמד, גם לה יש תוקף ימי מדף, וברגע שנשברים הכלים – לא משחקים, התסכול שבכניעה הפך למרמור , ואח"כ לשנאה, ולגועל ולמעשה נועז כדוגמת פרידה מוחלטת מהמכניע!!

הכניעה לעולם לא תספק אהבה או הוקרה, נהפוך הוא, היא כלי משחית המבטל את הנפש , התרופה יכולה להיות בצורת עזרה חיצונית של שיחות, תהליך פקיחת עיניים, רצון גדול שיוביל לשינוי ואמונה עצמית, הקשבה לאינסטינקטים – הם יובילו אותך לדרך הנכונה.

ויתור הדדי, כבוד, חברות ותקשורת מביאים הצלחה ושגשוג לזוגיות.

מאחלת הצלחות אהבות רכות ונעימות….

קשר משפחתי

בימי הילדות גדלנו בין בתים, עצים ושדות עם מהווים משותפים, מחוברים אחד לשני, ללא חומות פנימיים וללא אגו, עם השנים הדורות התחלפו, וגדל דור חדש שלא ידע את קודמו, יש לנו נטייה להתרפק על העבר,
נוסטלגיה, אבל בחלוף השנים כל אחד ממשיך את חייו בסביבה שונה ובאופן טבעי, הסביבה היא גורם תורם או הורס, כל אחד מושפע ממנה , המחשבות והרצונות משתנים, האנשים שקרובים אלינו הם אנשים שקרובים פיזית ולא מי שקרוב אלינו ביולוגית, אבל אירועים משפחתיים לפעמים
מעוררים צורך ורצון מחדש כן להיפגש ולהתחבר מחדש, והריחוק של השנים נעלם כאילו לא חלפו השנים, מה כן נשאר , זה חוויות אישיות משותפות, זיכרונות, שלרוב מומתקים עם הזמן, וקשר של דם וביטחון של משפחתיות.

אל תחששו ליצור מחדש קשר משפחתי, אפילו שעברו הרבה שנים, כי בתת מודע לכל אחד יש משפחה שבלב, והיא נשארת חקוקה בתוך ליבנו, כי כך גדלנו, והיא לא נעלמת גם אם כל אחד עובר לסביבה אחרת, אפילו חו"ל , משהו בתוך האדם נשאר מושרש, וזה קשר של דם, אנשים שאליהם אנחנו שייכים מבלי לבחור, ולכן חשוב לתת זמן, מאמץ וכן להתחבר על פי דרישה או יוזמה אישית , יש בזה חמימות והרגשה של קשר שלא מאבד את טעמו לעולם, "לכן פנו לכם מהעסקים המדומים" ושימו לבכם לאהבה ולמשפחה המורחבת….

משהו על אח שלי והצמחים שלו

אח שלי הוא "ילד" גדול. מתנשא לכ- 2 מטר גובהה וכמטר ברוחב הכתפיים. יש לו חזות עם נוכחות , לאח שלי.

לא מזמן הוא  נסע לאמן שומרי ראש דרום אפריקאים ובקטע פרדוקסלי זכה מהם לכינוי גוליית.

בגדול , כישורי קרב רחוב לא נצברים בשום אקדמיה. אפילו לא באימונים. יותר בקרבות אמיתיים בהם דברים מאד חשובים כמו הבריאות ואולי החיים מונחים על הכף. והרומן של אחי עם מכות התחיל בגיל נורא מוקדם.

לפני שעלינו לישראל, אני זוכרת אותו חוזר מהגן, ואחר כך מבית הספר, עם חבורות. מספר שהיו כמה ילדים רעים שאמרו לו שיהודי זה רע.

והוא לא קיבל את הדברים בהבנה…

והילדים לא קיבלו את  אי ההסכמה שלו.

וסבתא חיטאה את התוצאות של הבירור המעמיק.

כשעלינו לארץ ואח שלי חזר עם חבורות מבית הספר סבתא שלי התעניינה על מה רבו.

"הם אמרו שאני רוסי. וזה רע להיות רוסי"  .

זה הוא הבין למרות שעוד לא הכיר טוב את השפה.

אח שלי ,  כמובן, לא קיבל את הדברים בהבנה ובעברית השבורה שלו ניסה להבהיר כמה הם לא צודקים.

אבל הילדים לא קיבלו את  אי ההסכמה שלו.

וסבתא שוב ושוב חיטאה תוצאות  הבירור .

אח שלי גדל ואותם ילדים הפכו לחבריו הקרובים .

למה לו שישמור טינה?

ככה הוא. עם לב פתוח לכולם.

הוא אפילו עוזר לנוער בסיכון. ככה מעצמו בלי תמיכה מאף אחד. מאמן כושר חינם.  עוזר להם לבנות סדר יום , עוזר להסתדר עם עבודה . בונה מהם אנשים במקום שאחרים רק דוחקים אותם למטה. לחלקם עוזר לסיים בגרויות.  כבר כמה דורות של נערים. חלקם בונים משפחות, מסתדרים ואחרי כמה שנים באים להודות לו.

ככה הוא . בא בלב פתוח.

והרבה אמונה בישראל.

גם בצבא התעקש למלא תפקיד סופר משמעותי וקשה. והיה כמה שנים טובות בקבע.
רק שלא מזמן הלב שלו נשרט, וניראה לי , שגם האמונה במדינה נסדקה.

כשתורמים ומשפיעים רואים הרבה חולי במערכות.

רואים איך כולם יורקים על הכלל של "ואהבת לרעך כמוך",   שזה הDNA של כל היהדות בכלל.

רואים איך המוטיב הכלכלי והאדרת הטובה הפרטית על טובת הכלל מכרסמת ביסודות המחברים של העם – המשפחה, הדאגה לחלש,  הצבא…

רואים את זה וזה שורט את הלב.

ואיך אח שלי אמר על זה –

"הייתי מסביר להם , נו, שהם לא צודקים. אבל לך תעבור אחד אחד… "

אז בשביל אחי כתבתי מאמר . אולי תהיה פה קצת יותר אהבת הזולת בעקבות זאת.

וזה יעשה קצת רפואה ללב של אח שלי, ועוד רבים אחרים שתורמים ומאמינים..

בינתיים..

בחירה חופשית

עניין הבחירה- החופשית, עניין שתמיד העסיק את האנושות. האם קיימת בכלל בחירה חופשית?

בעולם המדע, מנסים לענות על שאלה זו ולמצוא חוקיות, סיבות-תוצאות, ומשוואות בנושא זה.

המדען פיזיקאי: "מאקס סטגמארק" טוען: "שהאטומים בונים את גופינו, הם כמו אוכל המסודר מחדש.."

כלומר, אכלת נניח חביתה,או מלפפון, האטומים והמולקולות הללו מסתדרים בגופינו מחדש, ובונים אותו.

נשאלת השאלה, האם קיים בהם כעת חופש-בחירה, בגלל שהם כעת חלק מגופינו? הרב דר' מיכאל לייטמן, מדען, מקובל ומרצה בעל שם עולמי, טוען, שבוודאי שלא, שלא רק שלאותם אטומים אין בחירה -חופשית, אלא שגם לאדם עצמו אין בחירה -חופשית (למרות שאולי נדמה לאדם שכן).

רק "מקובל"-שעלה מעל הרצון -לקבל שלו (בעזרת מה שמלמדת אותנו חוכמת הקבלה) רק לו יש חופש -בחירה, לפי המידה שהצליח לעלות מעל הרצון -לקבל שלו.

בטבע קיימים: הדומם, הצומח, החי ובני -האדם, ואין להם שום יסוד או הכנה לבחירה -חופשית, אלא, כולם מתפקדים לפי חוקי- הטבע בו אנו נמצאים.

באחת מהתוכניות העוסקות בקשר בין מדע לקבלה, נשאל דר' מיכאל לייטמן את השאלה הבאה:

עולם המדע, נעזר בחקר שלו את המציאות, בנוסחאות ומשוואות, אולם במשוואה, צד אחד מחייב את הצד השני כך שאין בעצם מקום לדבר על בחירה -חופשית. מה יש לחוכמת – הקבלה לומר על כך?
עונה הרב דר' מיכאל לייטמן, שבחוכמת הקבלה יש המון שרטוטים ונוסחאות בצורת אותיות, אך, אין נוסחאות מתמטיות, כי הן לא מספיק מדויקות, ולא יכולות לתאר, את מורכבות האלמנטים שאנו מודדים. המיוחד באותיות, שהן בנויות, מקוים אורכיים (מלמעלה למטה-קבלה, ומקוים אופקיים- מימין לשמאל-השפעה). המקובל, רואה באותיות "ציור של מצב -פנימי" של הכותב . המקובל הקורא את הכתוב,

הוא בעצם "מבצע" ונמצא במצב -הפנימי, שהמקובל שכתב, רצה להעביר דרך האותיות והמילים. בוודאי שאין לאדם בחירה חופשית, כי כל האותיות שבהן הבורא ברא את העולם, נקבעו מראש.

אבות המזון

אז מה היא תזונה נכונה – תזונה בריאה כוללת את כל מה שהגוף שלנו צריך בשביל לתפקד אשר כולל את כל אבות המזון במינונים שונים:

1. חלבונים – החלבונים מגיעים לגופנו יחד עם המזון ומפרקים במערכת העיכול ליחידו המבנה הבסיסיות שלהם – חומצות אמינו. חומצות האמינו מהוות את חומר הבנייה של תאי הגוף, ובאמצעותם הגוף בונה את החלבונים הייחודים שהוא צריך על מנת לתפקד ובכך נבנים השרירים, התאים וההרמונים.
החלבונים מורכבים מ 20 חומצות אמינו עיקריות והרכב החלבונים במזון אינו תואם את הרכב החלבון בגוף.
11 סוגי חומצות אמינו מיוצרות בגופנו ו9 חומצות אמינו גופנו צריך לצרוך באמצעות המזון.
לכן אנו צריכים לצרוך מזון שישלים לנו את חומצות האמינו השונות הנמצאות באוכל מן הצומח כמו: אבוקדו, חיטה מלאה, שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזי פקאן, דלעת שומשום, חומוס, עדשים ועוד.

2. פחמימות – פחמימות כוללות סוכרים, עמילנים וסיבים. הפעולה העיקרית של פחמימות הן לספק לגוף אנרגיה, במיוחד למוח ולמערכת העצבים. הפחמימות מתפרקות לגלוקוז והגוף משתמש בגלוקוז כמקור אנרגיה לגוף. ישנן שתי קבוצות של פחמימות : פשוטות ומורכבות. החלוקה לפחמימה פשוטה ומורכבת תלויה במבנה הכימי של המזון וכיצד גופנו משתמש בו לעיכול ולניצול הכוח של הפחמימה. פחמימות פשוטות מורכבות ממולקולת סוכר אחת או שתיים ופחמימות מורכבות בנויות שלוש מולקות של סוכר ומעלה. אז מה ההבדל בין אכילת פחמימה פשוטה למורכבת? הפחמימות הפשוטות הן החד סוכרים והדו סוכרים, שטעמם הינו מתוק (גלוקוז, סוכרוז). פחמימות אלו הן הסוכרים העלולים לגרום להשמנה, לבעיות לחץ דם גבוה. סוכרים אלה מתפרקים ונספגים במהירות בגוף ומעלים במהירות את רמת הסוכר בדם, אך באותה מידה לאחר מכן, חלה ירידת מתח והרגשת רעב בשנית. לעומת זאת, בפחמימות המורכבות יש סיבים תזונתיים ועל כן מתפרקים לאט יותר וביעילות. הפחמימות המורכבות מספקות ויטמינים ומינרלים שהגוף זקוק להם. בשל התפרקותם האיטית רמת הסוכר בדם עולה בצורה איטית והדרגתית, כך שהאנרגיה המסופקת לגוף נשמרת לאורך זמן. גם אם יש בדגן יותר קלוריות כמו בקינואה, הגוף מצליח לפרק את הרכיבים מהר יותר וביעילות רבה יותר ולמקומות הנכונים. לסיכום, הפחמימות הפשוטות הגורם לעודף סוכרים בגוף הופכים לשומנים, הגוף מנצל את כמות הסוכרים הדרושה לו להפקת אנרגיה ואת היתר הוא הופך לשומנים. לכן, הימנעו מאכילת פחמימות פשוטות שרק מזיקות לגופנו, אכלו רק מה שמלא.

3. שומנים – שמנים ושומנים אוגרים בתוכם כמות גדולה מאוד של אנרגיה (תשע קלוריות לגרם).
השומנים מסייעים בספיגת הוויטמינים המסיסים בשומן (ויטמינים A ,D ,E ו־K) ובספיגת קרוטנואידים (בטה קרוטן המצוי בגזרים וליקופן המצוי בעגבניות), ויש להם תפקיד ביצירת מרקם המזון וטעמו. לשומנים יש חשיבות בתהליכים התאיים של יצירת מעטפת התא, ביצירת הורמונים, בהעברת אותות בין תאים, בחילוף החומרים של פחמימות ושומנים ובבקרה על תהליכים כמו אגירת שומן, דלקות, פעילות האינסולין ותפקודים עצביים ובשמירה על טמפרטורת גוף תקינה. חלק מהשומנים מיוצרים בגופנו ואת חלקם אנו מקבלים דרך המזון. את חומצות השומן במזון מחלקים לארבע קבוצות עיקריות:
1. חומצות שומן רוויות – חומצות שומן רוויות נמצאות בדרך כלל בשומן שמקורו מבעלי חיים, במוצרי חלב ובמוצרי בשר וצריכה גבוהה שלו מגבירה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. 2. חומצות שומן חד בלתי רוויות – נמצאות בשמנים שמקורם מהצומח והן בריאות יותר. מצויות בשמן זית, בשמן קנולה, באבוקדו, בטחינה, בשקדים, בבוטנים, באגוזי לוז,
3. חומצות שומן רב בלתי רוויות – ישנם 3 סוגים: אומגה 3, 6 או 9. הגוף מסוגל לייצר חומצות שומן מסוג אומגה 9, אך לא אומגה 6 או 3. החומצה האלפא לינולנית היא מקבוצת אומגה 3 – ונמצאת בדגים באגוזים מסוימים (למשל אגוזי מלך). החומצה הלינולאית מסוג אומגה 6 נמצאות בשמנים רבים כמו שמן תירס, טחינה ועוד. חומצות שומן אלו נקראות חומצות שומן חיוניות וזאת משום שאין גופנו מסוגל לייצרן באופן עצמאי.

4. שומן טרנס – שומן טרנס נוצר כאשר מוסיפים יוני מימן לשומן צמחי, תהליך זה מכונה הידרוגנציה. תהליך כימי ההופך שמן צמחי נוזל (בלתי רווי) לשמן מוצק. לכן שומן זה נקרא גם שומן צמחי מוקשה. השימוש בשומן מהסוג הזה מאפשר למזונות שהוא כלול בהם חיי מדף ארוכים יותר. אבל יש לזה גם תופעת לוואי מזעזעת, כי בתהליך הפיכת השמן הנוזל למוצק הופך השמן הבריא לפצצות קטנות המתקתקות בעורקים שלנו. רשויות הפדראליות בארצות־הברית קבעו כי שומן טרנס מסוכן מספיק לבריאותנו כדי לדרוש מחברות המזון לכלול סימון תזונתי שלו בכל המזונות החל מ-2006. מקורות במזון: מרגרינה קשה, מאפים, מלאווח, בורקס, מוצרי בצק קפואים ומזונות מטוגנים.
משימה קטנה – הסתובבו בסופר ובדקו בכמה מוצרים ישנה שומן צמחי, אני מבטיחה כי תהיו מזועזעים מהכמות הגדולה של "פצצות" שאנו מכניסים לגופנו.

4. ויטמינים – ויטמינים הם תרכובות אורגניות הנחוצות לגופנו לצורך פעילותו התקינה. הויטמינים נזקקים בכמויות זעירות של אלפיות עד מיליוניות הגרם. הגוף אינו מסוגל לייצר בעצמו את הויטמנים ולכן הגוף מקבל אותם דרך מזוננו. העדר בויטמינים פוגע בפעילותו התקינה של הגוף ובמיוחד נפגמים התהליכים המטבוליים.
לויטמינים ישנם מאפיינים שונים ולכן יש חלוקה לשתי קבוצות: ויטמינים המסיסים במים או מסיסים בשמן.
הויטמנים המסיסים במים, כוללות את הויטמין C וויטמין B. מאחר שהם מסיסים בתרכובות מימיות, הם נספגים בקלות יחסית ישירות במחזור הדם, בעיקר כשאנחנו אוכלים פירות וירקות.התנועה החופשית יחסית שלהם בדם גורמת להם גם להישטף בקלות דרך הכליות לפני שהם מספיקים להיספג בגוף, לכן הצריכה של וויטמינים אלה מומלצת על בסיס יומיומי ובכמות גבוהה יחסית.
קבוצת הוויטמינים המסיסים בשמן כוללת את ויטמין K, A, ו-E, שמגיעים ממאכלים עתירי שומן כגון מוצרי חלב ושמנים. מאחר שהם אינם מסיסים במים, ההסעה שלהם במחזור הדם מסובכת ודורשת תיווך של חלבונים מיוחדים. עם זאת, אופיים השומני מאפשר להם להישאר יותר זמן במערכת וכך הם נספגים בגוף ונשמרים במאגרים מיוחדים בכבד וברקמות השומן ואיננו צריכים לצרוך אותם בכמויות גבוהות בכל יום.

5. מינרליים – חומרים גיאולוגיים (אנאורגניים) שמצויים בקליפת האדמה והם מגיעים לגופנו דרך המזון אותו אנו צורכים. כמות המינרלים בגופינו מהווה כ-4% ממשקל גופינו, אך יש להם השפעה מכרעת על פעילות הגוף. המינרלים בגוף מזרזים תהליכים כימיים החיוניים להתפתחות הגוף, לרבות, יצירת דם ובניית עצמות, ובנוסף הם מסייעים ביצירת גירוי עצבי ובשמירה על מאזן החומציות, המלחים והנוזלים בגוף.

הסופרדופס – מזונות על

מזונות על הם מזונות בעלי יכולות ריפוי והזנה. הם סוגי המזון העוצמתיים ביותר, הם מכילים בתוכם ויטמינים, מינרלים, אנזימים, נוגדי חמצון ופיטוכימיקלים רבים הפועלים יחדיו בגוף בסינרגיה, באופן שרכיב תזונה אחד מחזק את פעולתו של הרכיב האחר.

הודות לכך, ביכולתם של מזונות אלו לחזק את המערכת החיסונית, לסייע בתהליכי ריפוי ומניעת מחלות, להעלות את רמת האנרגיה והחיוניות ולשפר את הבריאות.
ביכולתם של מזונות העל לשפר את הסימפטומים של כמעט כל מחלה, מזונות העל מגבירים את יצור הסרוטונין, מעוררים את המיניות, ותומכים בניקוי רעלים מהגוף.
הם מזינים את צרכי הגוף לחלבון, לויטמינים, למינרלים ולחומצות שומן חיוניות.
הם גם מהוים מקור מצוין לנוגדי חימצון, חומצות אמינו, אנזימים, וקו- אינזימים וזו רק ההתחלה.