ארכיון מחבר: גדי ישראלי

ערוגת גינה מעורבת

את ערוגת הגינה אפשר ורצוי לתכנן לשנתיים שלוש כאשר כל אלמנט שבה יפשוט וילביש צורה אחרת במהלך השנה בהתאם לעונה ולתקופת הפריחה.


בעוד שניתן בקלות לשחק עם הפרחים עונתיים מאד חשוב להחליף מדי שנה שנתיים את הצמחים הרב שנתיים (חרציות לדוגמא )שמפרישים חומר הגורם לניוונם. כלומר ערוגת הגינה המעורבת נמצאת בשינוי מתמיד שמחדש ומפתיע בצורה וצבע . בערוגה המעורבת חשוב מאד להתייחס לשילובי הצבעים עד היום השיטה הייתה לשלב צבעים מנוגדים של פריחות . כתום וכחול ירוק ואדום , צהוב וסגול וכו'.בזמן האחרון החלו גננים לעבוד על גרדציה של צבע כלומר מעבר הדרגתי מצבע דומה לצבע מאותה משפחה (לדוגמא : ורוד-סגול-כחול, צהוב -כתום-אדום) . מעבר לצבע מאד חשוב גודל הערוגה , מבחינת טיפול זה האזור האינטנסיבי ביותר בגינה ועל בעל הגינה להחליט מראש כמה הוא עומד להשקיע בגינה ולפי זה להחליט על הגודל, אחרת מהר מאד הוא ימצא את עצמו מותש או לחלופין הערוגה המעורבת תגיע לכדי מצב הזנחה. ראשית לפני הקמת הערוגה יש למגר את העשביה, בעיקר את העשבים הרב שנתיים ,היבלית הקוסאב ודומיהם. לאחר מכן זה בדיוק הזמן לערבב את הקומפוסט שהכנו מראש באדמה ובכך נמנע מעישובי קיץ כבדים. בכדי להימנע מריסוס כימי מאסיבי בקרבת הבית ניתן לשתול כל כמה מטרים עשבי תיבול ריחניים כמו שום, לענה, ריחן ורוזמרין שמבריחים את רוב סוגי החרקים. בדרך כלל כדאי ליצר משתלת עזר קטנה למי שיש גינת ערוגות גדולה ובמשתלה זאת להנביט מראש את שתילי הפרחים החד עונתיים אותם נשתול בגינה. כדי ליצר מראה טבעי לגינה יש לשתול צמחים בעלי גבהים שונים זה לצד זה כאשר הבסיס הם צמחים רב שנתיים ירוקים וביניהם רצוי לשתול פרחים עונתיים עם תפרחת צבעונית. כאשר יש לדאוג לרב גוניות בוטנית, תכנון נכון של המרחב ורצף פריחה כך שבסופו של יום הטיפול בערוגת הגינה יביא מעבר לרגיעה לאחר יום עבודה לחוץ גם תצפית קרובה ואינטימית לתופעות טבע נהדרות ומייפה ומוסיפה צבע לסביבת הבית.

צמחי מים

האיכות האסתטית והפרקטית של ברכת מים בגינה תלוי בעיקר בגודלה בעיצוב הגדות שלה מיקומה ובחירת הצמחייה בתוכה ומסביב לה. ברכת המים כמובן שתבנה בחלק הנמוך של הגינה אך יתכן שמפל מים יגלוש אליה דווקא מכיוון המפלס הגבוה של החצר


בשכונות צפופות או באזורים עירוניים הצמודים לרבי קומות יש לבדוק את מידת הצל בברכה כי ישנם הרבה צמחי מים שלא יכולים להתפתח בצל מלא, אל לעומת זאת גם שמש מלאה בברכת מים קטנה ורדודה עלולה לחמם את המים לטמפרטורה גבוהה ולגרום לאצות להשתלט על הברכה ולהרוס את האיזון האקולוגי העדין של צמחי המים. בנוסף לכך יש לדאוג שעומק הברכה לא יהיה אחיד כך שכל זן ימצא את הגומחה בתחתית הברכה שמתאימה לו כאשר מדרוג הגובה הרצוי נע בין 30 ס"מ למטר בברכות קטנות. בכדי ליצור את אותו מדרוג גובה אפשר להכניס אבנים גדולות לברכה שיצרו מעין חללים וגומחות בגבהים משתנים וכן יספקו בית גידול לדגים ולבעלי החיים שבברכה. בדרך כלל אם בנינו נכון את הברכה יגעו בעלי חיים ומיקרו אורגניזם בעצמם לברכה במקרה הכי גרוע שווה בסוף החורף או תחילת האביב לקחת דלי או שניים משלולית גדולה ולא מרוססת ובכך ליצור את תחילת שרשרת המזון בברכת המים שבניתם כאשר מיד לאחר מכן תבחינו בחרקי מים סרטנים ירודים דפניות וסוגי דו חיים שימלאו את מאגר המים וימשכו אחריהם ציפורים שפריריות צפרדעים שיחושו בערך המקום כבית גידול או כמקור מים איכותי מבחינתם. אחת הבעיות העיקריות הן היתושים שהופכים לתופעת לוואי עוקצת של ברכות המים בכדי להתגבר על המטרד ניתן להכניס לברכה דגים זוללי יתושם כמו הגמבוזות ובכך לייצר פתרון טבעי לבעיה. לסיכום למרות שעדיין ברכות המים וצמחי המים לא תפסו מקום של כבוד בגינון הפרטי והציבורי בישראל אני מאמין שבעזרת פתרונות אקולוגיים יצירתיים בעיקר בנושא טיהור המים וסינונם ניתן יהיה להוריד את עלות תחזוקת ברכות המים הביתיות ולהפוך אותן לפינת החמד של כל גינה שמחשיבה את עצמה.

מסלעה

לפני שאנו מקימים מסלעה בגינה חשוב להתבונן היטב בגינות הסלעים שבטבע, המצויות בשפע בארצנו בעיקר בצפון ובאזור הרי ירושלים. התצפית על המסלעות הטבעיות יעניק לנו כמה עקרונות אותן נוכל בקלות יחסית ליישם במסלעה שאנו בונים בסמוך לבית.

למעשה השלב הראשון הוא התבוננות עמוקה בסלע עצמו בצורתו בטקסטורה ובצבע ולאחר מכן בצומח ובחי הגדלים עליו החל מאזוב וטחב הנותנים גוונים לסלע ועד לצמחים עילאים כמו רקפת או זוטה לבנה ומטפסים למיניהם היוצרים את מרקם הגינה הסלעית שלנו. אם יש באפשרותנו להעביר לגינה לטובת המסלעה שאנו בונים סלע שכבר יש עליו חיים וצמיחה זה תמיד עדיף מלהביא סלע דומם וקרח , בכל אופן מאד חשוב שבסלע יהיו הרבה חללים ונקבים שבבוא הזמן יארחו את הצמחיה שאנו רוצים לשתול עליו. כשאנו בוחרים צמח למסלעה עלינו לקחת בחשבון שאותו צמח גם יהיה אסתטי ובעל פריחה ארוכה המתפרשת על רוב ימי השנה וגם עמיד ובעל שימוש כתבלין או כצמח רפואי(רוזמרין רפואי, מרווה, פיגם בבונג קורנית אזוב וכו'). מכיוון ששטח המסלעה מאד מוגבל עדיף לשתול צמחים היוצרים כריות צמיחה צפופות ולא צמחים המתפשטים באגרסיביות ועלולים לסבול מנעילת שורשים בשטח הצר של המסלעה. כמו כן יש לבחור בצמחים הדורשים כמות מים צנועה כי כמות גדולה של מים במסלעה מביאה אתה לרוב מחוללי מחלות, בעיקר מחלות שורש . חשוב להקפיד שחללי הסלע בהם אנו מחליטים לשתול את הצמחים יהיו מנוקזות מזובלות בקומפוסט בלבד עם חיפוי מעליו. גודל הגומחה משתנה כמובן לפי סוג הסלע והצמח שנשתול בו אך בכל אופן עדיף שהקוטר לא יעלה על מטר כדי שיוצר המראה המשולב והטבעי של סלע וצמחיה אותו אנו מעוניינים לשמר במסלעה. מבחינת מיקום המיקום האידיאלי למסלעה הוא מדרון כלומר זווית שיפועית בצד הגינה המקבל חצי צל וצמוד לעצים או בני שיח הנותנים מעבר גובה אסתטי ומדורג מהגינה למסלעה ולעץ שברקע מאחורה . למעשה צירופי הצמחים על המסלעה ובסביבותיה הם רבים מאד ולכל העוסק במלאכה יש אפשרות בלתי מוגבלת וככל שיד הדמיון הטובה והשראה שלו מרחיקות לכת ככה יותר טוב אפילו. אך עדיין בסיס המסלעה צריך מניסיוני להיות מבוסס על צמחי בטא בעלי דרישת מים צנועה המתאימים מטבען לגידול בתנאי מסלעה.

חיפוי קרקע

תוך הסתכלות על יערות ואזורי חורש טבעי ובכלל על אזורים בתוליים שיד האדם טרם נגעה בהן, ניתן מיד להבחין כי האדמה מכוסה בנשורת צמחית שיוצרת חיפוי טבעי עשיר ברקבוביות. לפי עקרונות החקלאות האורגנית מדובר במודל שיכול לשמש אותנו בנאמנות ויעילות גם בגינה הפרטית שלנו.

לשיטת החיפוי יתרונות רבים וברשותכם נעבור על הבולטים שבהם

שמירת הרטיבות בקרקע- החיפוי מגן על האדמה מהתאיידות ויוצר מיקרו אקלים קריר לשורשי הצמח ובכך חוסך באופן משמעותי בעלויות השקיה

ויסות טמפרטורת הקרקעהחיפוי מווסת את הטמפרטורות שבקיץ הוא מגן על הצמח מתעוקת חום ובחורף מקרה

מניעת קרינה- החיפוי בין היתר מונע קרינה ישירה על הקרקע ובכך שומר בין היתר על טקסטורת האדמה ומונע סדקים והתאדות מים משכבות עמוקות בגלל אותם סדקים

שימור הקרקע- החיפוי מונע מגורמי הסחף העיקריים שהם רוח וגשם לפגוע בקרקע אך לשם מניעת סחף רוח יש לזכור שחשוב להרטיב את החיפוי בתקופות שלא יורד גשם

עידוד התרבות מיקרו אורגניזמים בקרקע- החיפוי למעשה יוצר קומפוסטיזציה והצללה  של פני הקרקע ומעבר לדישון מקומי מושך אליו תולעים ומיקרו אורגניזמים שאחראים על פירוק חומרי החיפוי והקרקע והפיכתם למזון המגיע ישירות לשורשי הצמח

שינוי מיקרו אקלים בנטיעות צעירות- בנטיעות קיץ בשטח חשוף למעשה קשה לצמחים להתמודד עם התנאים המדבריים שקיימים בשטח לכן יש הרבה שמעדיפים לאחר הנטיעה לפזר חיפוי מה שעוזר לשתיל שעד אתה גדל בתנאי משתלה אופטימליים  להיקלט בקרקע ולצמוח בתקופה הראשונה בשטח הפתוח

שינוי הרכב העשבייה- ממעקב שנעשה בגנים שהונחה בהם שכבת חיפוי נמצא שהרכב העשבייה המכילה  חנקן ובמקומה מופיעה עשביה אחרת יותר נמוכה ועדינה שיותר קל לטפל בה מבחינת גינון

לאחר שהבנו את יתרונות החיפוי חשוב שנדע מה הם המקומות שלהם ניתן עדיפות ראשונית מבחינת חיפוי, ללא ספק שתילי יער צעירים שנשתלים בשטח ציבורי חשוף זקוקים ביותר לחיפוי כדי לשרוד את ההקלטות בקרקע החשופה, לאחר כמה שנים שאותם שתילים צעירים הופכים לעצים הם כבר יוצרים את החיפוי בעצמם. בערגות הגינה הרב שנתיות ניתן להשתמש בגזם השיחים הסתווי בעיקר בגזם משיחי הרוזמרין.מי שמגדל בגינתו ירקות יופתע מיתרונות החיפוי בעיקר מגזם צמחי תבלין שמרחיקים מזיקים(טבק, רוזמרין) ושומרים על הירקות במצב בריא.

אז כמו שאנו למדים, חיפוי טוב בעצם גם שומר על חיוניות האדמה, משפר את קצב צימוח הצמחים וחוסך בעלויות ההשקיה. לכן חשוב שנשקיע מחשבה וזמן לתכנון של חיפוי המתאים לכם בכל אזור לפי אופי הקרקע והצמחייה  בגינה שלכם.

קומפוסט ביתי

בתרבויות חקלאיות עתיקות בעיקר במזרח הרחוק ובדרום אמריקה הכירו בחשיבות הקומפוסט ובעזרתו שמרו על הפוריות המתמדת של אימא אדמה שאפשרה אספקת מזון סדירה לריכוזי אוכלוסיה גדולים של אותן ציביליזציות קדומות שהתבססו בעיקר על חקלאות בסיסית. נרצה או לא נרצה , בסופו של דבר כל חומר אורגני יתפרק ויהפוך לקומפוסט זה קורה באופנים שונים, חלקם רצויים וחלקם ממש לא. התהליך הרצוי לנו‬ ‫הוא תהליך שלא יהווה מטרד או בעיה סביבתית ושייצר דשן איכותי במהירות.‬

העיקרון הראשי בחקלאות אורגנית  חייב להיות שכל מה שנוצר בגן חייב להישאר בגן ולחזור לקרקע כקומפוסט, בנוסף לכך רצוי להוסיף לתערובת פסולת מטבח ולקבור אותה מתחת לאדמה בכדי להימנע מזבובים ומכרסמים שרק מחכים להזדמנות כזאת. עוד מרכיב רצוי אך מסריח הוא צואת בעלי חיים שנחשבת כחומר קומפוסט מעולה אך יש להיזהר באיסוף הצואה דבר שעלול לגרום למחלות מעיים. מרכיב נוסף הוא כמובן אדמה כאשר במקרה והגן שלנו מצוי על אדמת חול קלה נוסיף לקומפוסט אדמת חרסית כבדה ולהפך.

‫הכנת הקומפוסט עצמו היא דבר פשוט:‬ ‫נערום את זבל החי המטבח והגינה שלנו בערמת האדמה שהכנו מראש בחצר, לפי תורת החקלאות האורגנית הקומפוסט צריך להיות מורכב‬ מ2/3 שאריות מעולם הצומח ו1/3 מעולם החי בתוספת אדמה. את ערימת הקומפוסט עצמה בונים כמו עוגה יוקרתית שכבות שכבות. שכבה של זבל צמחי בגובה של 20-30 ס"מ ומעליה שכבת זבל חי 3-5 ס"מ ומעליהם שכבת אדמה 1-2 ס"מ וכך חוזרים על סדר השכבות הללו עד שמגיעים לגובה של מטר עד מטר וחצי ובסיס הערמה שנוצר אמור להיות  בין מטר שמונים ל2 מטר.

את ערמת הקומפוסט שלנו נשים במקום מוצל בגינה או מוצל למחצה בכדי שהיצורים (בעיקר תולעי הגשם) שמפרקים את החומרים יגיעו אליה וכמוכן שצריך לשמור על תערובת הקומפוסט במצב לח ומאוורר היטב, דבר שניתן להשיג על ידי תוספת ענפים ירוקים של גזם לאורך שכבות הערמה  כמעין ארובה. במהלך התהליך חשוב לציין שתהליך הפרוק יוצר טמפרטורה של 50 עד 60 מעלות צלזיוס שבעקבותיה נשמדים זרעים ישנים ומחוללי מחלות הנמצאים בתערובת

זאת שיטה אחת מיני רבות להכנת קומפוסט , וכל אחד בסופו של יום מוזמן למצוא שיטה משל עצמו המתאימה לסביבה שהוא חלק בלתי נפרד ממנה