ארכיון מחבר: גדי

אילו גופים מספקים הלוואה מהירה, אונליין?

בשנה האחרונה לא מעט עסקים קטנים, משקי בית וגם עסקים בינוניים מצאו את עצמם במצב כלכלי די חנוק, כל זאת וב"הודיה" אל מגפת הקורונה. אך המשק הישראלי אשר ידע לא מעט אינפלציות, משברים תיירותים(פנימים וחיצונים) הפך עם השנים לעמיד וגמיש יותר. את אותה עמידות וגמישות שהמשק פיתח בשנים האחרונות, אפשר לזקוף לא מעט גם בזכות הלואוות חוץ בנקאיות אשר מגלגלות בשנה סכום הקרוב ל120 מיליארד שקל. ובמידה וגם אתם נפגעתם מתקופת הקורונה או שפשוט התקופה הפכה ללחוצה מבחינת העו"ש תוכלו להעזור כיום בלא מעט גופים אשר יספקו לכם הלוואה מהירה.

חברות ביטוח

לא מעט חברות ביטוח בשנים האחרונות מציעות גם ללקוחות שלהם וגם לאלו שלא, מגוון מסלולים של הלוואות חוץ בנקאיות מהירות ומאושרות במהירות על ידי לא מעט מחברות הביטוח כיום. תוכלו למצוא מגוון חברות כאלו החל ממיטב דש, מגדל ועוד. בנוסף להלוואות מהירות הן גם מציעות שירותים פיננסים שונים כמו לקיחת הלוואה מהירה מקופת הגמל (במידה ויש לכם אחת כזו באותה החברה), הלוואה מיידית על חשבון קרן הפנסיה ועוד פתרונות יצירתיים.

חברות קרדיט

אל שוק ההלוואות החוץ בנקאי נכנסו לא מעט שחקניות חדשות ישנות, אלו כמו max, קרדיט 24 ועוד. חברות אלו מציעות לכם הלוואות בצורה קלה ומהירה (במקרים מסויימים גם הלוואות בכרטיסי אשראי ללא תפיסת מסגרת כלשהי), בחלקן תוכלו פשוט למלא טופס אינטרנטי שבסופו של התהליך הכסף ימצא בחשבונכם עד ל3 ימי עסקים. יחד עם זאת חשוב לזכור כי הלוואות חוץ בנקאיות ובמיוחד הלוואות מחברות הקרדיט השונות, נעשות תחת מגלה של סכומים ולרוב יוגבלו לסכום של עד כ100 אלף  שלקים.

אשראי חוץ בנקאי מהבנק?

אז כן יש דבר כזה ולא רק שהוא קיים אלא לעיתים נמצא גם בתוך סניף הבנק שלנו, ובעזרת משכון או שעבוד של רכב או נכס תוכלו לקבל הלוואות מיידיות. את סוגי הלוואות יתכן וחלקכם מכירים כדוגמת הלוואות בלון לרכישת רכב למשל, אך כאשר מדובר בהלוואות חוץ בנקאיות דרך הבנקים חשוב לזכור כי גם סכומי הריביות יכול להיות די גבוה ביחס להלוואות "רגילות".

מה זה אובליגו?

אובליגו הוא קיצור של המילה אובליגיישן באנגלית (התחייבות) ומבטא את סך ההתחייבויות שיש לעסק מסוים או אדם מסוים כלפי הבנק או מול ספקים.

יוצא מכאן שאובליגו הוא פשוט החוב של הלקוח והבנק יכול להגביל את האובליגו הזה כאשר אותו עסק או אותו אדם חורגים מגבולות האשראי שהבנק הגדיר. כך גם ספקים שיכולים להגביל את האובליגו על פי גבולות האשראי שהם נותנים ללקוח מסוים כדי לא להיות בחשיפה גדולה מדי ובסיכון גבוה במידה ואותו לקוח אינו משלם את חובותיו/פושט את הרגל וכן הלאה. כדי לחשב אובליגו בבנק יש לסכום את כלל ההתחייבויות של העסק או של האדם לבנק – הלוואות קיימות, חריגה במינוס אם קיימת, מסגרת אשראי שניצלתם, צ'קים או ערבויות בנקאיות שנתתים לצד שלישי דרך הבנק וכולי. מדובר רק על מה שהינכם חייבים בפועל, נכון לרגע זה ולא את מסגרות האשראי השונות שייתכן ולא ניצלתם. אובליגו נקבע לכל התקשרות ספציפית בין בנק ללקוח מסוים או ספק ללקוח מסוים ואינו משליך או משפיע על אובליגו של אותו לקוח לבנק או ספק אחר.

לא לבלבל עם סטארט אפ אמריקאי חדש בשם אובליגו שרוצה למנוע את הכספי פיקדון ששוכרים נותנים לבעלי דירות כביטחון לנזקים עתידיים. אותו סטארט אפ מאפשר ליצור התקשרות בין בעל הבית לשוכר עד לגבול מסוים שבו בעל הבית יכול לתבוע את הנזקים באופן מידי, במידה וקיימים כאלו עד לתום תקופת האובליגו. באופן זה לא נדרש השוכר לשים סכום כלשהו בצד ויכול לתת לכסף להמשיך לעבוד עבורו.

בישראל, כל בנק בוחן את האובליגו של לקוחות שונים ומחליט האם הוא גבוה או נמוך והאם הוא נמצא בסיכון. המשמעות העיקרית כאמור היא שבאובליגו מסוים הבק יחליט לעצור את האשראי עבורכם ולדרוש חזרה את כספו. באופן זה נפלו לא מעט חברות ואימפריות בעבר שחיו על האשראי של הבנק לפעילות השוטפת שלהם עד שזה עצר אותו ובכך גרם לפעולות שרשרת שהביאה לפשיטת רגל של אותה חברה או אותו אדם. מהרגע שהאשראי נעצר לא תוכלו לחרוג בחשבון למינוס, לא תוכלו לקחת הלוואות נוספות, הצ'קים שנתתם יחזרו במידה ואין לכם יתרת זכות בחשבון ועוד ועוד. מן הסתם פעולה זו לא מתרחשת בבת אחת ומדובר בתהליך המלווה גם באזהרות חוזרות ונשנות מהבנק. עסקים שהגיעו לגבול האובליגו שלהם לרוב יפנו לקחת הלוואות חוץ בנקאיות או לפנות לקבלת הלוואות בערבות המדינה.

הלוואות לסטודנטים

הלוואות סטודנטים הם נושא עצום בארצות הברית, למעשה מדובר באחת ההוצאות הגדולות ביותר שאדם יעשה בתקופת חייו ולרוב יצטרך לשלם עליה עוד שנים רבות לאחר מכן. החוב של סטודנטים בהלוואות דרקוניות הפך לכל כך משמעותי שהוא מחייב התייחסות כמעט בכל מערכת בחירות בדומה לסוגיית הדיור כאן בישראל. הממשלה האמריקאית אף פתחה בתוכניות לאומיות למחיקת הלוואות או סיוע במקרים שבהם הסטודנט הפך לעובד מדינה או עובד בעמותה ללא כוונת רווח או לחלופין נפצע ונעשה נכה או עבר כל טראומה אחרת שמונעת ממנו מלהשלים את התשלום עבור הלוואות אלו. מצד אחד מדובר בהלוואות בריביות נוחות בדומה למשכנתאות בישראל אך מצד שני מדובר בהחזר לאורך המון שנים המחייב שיעבוד לשוק העבודה ושוב בדומה למשכנתאות בישראל.

בישראל עלויות הלימודים הן משמעותית נמוכות יותר ביחס ליוקר המחיה וכן נהוג כי במקרים רבים ההורים מסייעים לילדיהם לשלם עבור התואר. עם זאת ישנם סטודנטים הנדרשים להלוואת שיסייעו להם בלימודים. חלק מהתארים אינם מאפשרים לעבוד בעבודות סטודנט תוך כדי התואר וגם משרות הסטודנט שניתן למצוא לרוב אינן משלמות מספיק. לפני שלוקחים הלוואה כסטודנטים חשוב לבדוק ולמצות את האפשרויות לקבלת מלגות והלוואות ממשלתיות – היום ישנם לא מעט גופים פילנתרופיים וכן מוסדות ממשלתיים שיכולים לסייע עם שכר הלימוד או מגורים בתקופת התואר. כמו כן ישנן לא מעט מלגות שתמורתן יש לשלם בתרומה לקהילה או ביוזמות חברתיות אחרות שהן נוחות הרבה יותר מעבודות סטודנט. ישנן גם הלוואות ממשלתיות לטווח ארוך יחסית עם יכולות החזר נוחות. הרבה ישראלים אינם משתמשים בהן משום שבשלב מסויים הן יתנגשו עם המשכנתא. אך אם אתם סטודנטים צעירים זו בהחלט אפשרות נוחה עבורכם. רק לאחר שמיצתם אפשרויות אלו כדאי לפנות ולבדוק על הלוואות סטודנט בנקאיות וחוץ בנקאיות. הלוואות חוץ בנקאיות נתפסות לעיתים כמשהו מסוכן או עם ריבית גבוהה אך תתפלאו לשמוע כי היום ישנם גופים הנותנים הלוואות סטודנטים בתנאים נוחים יותר מחלק מהבנקים ולרוב גם לצד כל מיני הנחות והטבות על אטרקציות ומקומות בילוי שונים. אם אתם כבר בוחרים בהלוואות בנקאיות אז כדאי להפעיל מנופים כמו העברת חשבון הבנק או כרטיסי האשראי לאותו בנק ואז להנות מכל מיני מענקי הצטרפות שהבנקים נותנים. חלק מההלוואות הן ללא ריבית והצמדה, פטור מעמלות בסיסיות וגם שוברים ומתנות שונות. כדאי לעשות סקר שוק ולהתייעץ עם חברים וחברות לגבי האפשרויות השונות.

מה זה רווח תפעולי?

  1. רווח תפעולי הוא הרווח מהפעולות השוטפות של העסק. זהו לא רווח גולמי והוא לא רווח נקי.
  2. מדובר על רווח שמשקף לנו האם העסק מרוויח מהפעולות השוטפות – כלומר מליבת העיסוק של העסק.
  3. הרווח התפעולי לא כולל מיסים, החזר הלוואות, דיבידנדים וכולי ולכן חשוב לבדוק היטב את הרווח ולהבין מה מצב העסק המדויק, במיוחד אם מדובר ברווח נמוך או רווח שכמעט ואינו קיים.
  4. גם אם הרווח התפעולי גבוה, לא בהכרח שהמצב טוב אלא יכול להיות שישנם נתונים שמפספסים.
  5. אז מה ההבדל בין רווח תפעולי לרווח גולמי? רווח גולמי זה רווח של מוצר שנשאר ביד לאחר עלות המוצר. כלומר מחיר המכירה פחות מחירי המוצר או מרכיביו. הרווח הגולמי צריך להיות גבוה מספיק כדי שהעסק יוכל להשתמש בו על מנת לשלם את ההוצאות הקבועות של העסק ואם הרווח לא מספיק גבוה אז העסק לא יוכל לשלם משכורות, שכירות וכדומה. במקרים כאלו לרוב חשוב לתמחר מחדש את המוצרים שהעסק מוכר. ישנן דרכי פעולה נוספות אך לרוב פעולת התמחור היא ברירת המחדל.
  6. מה ההבדל בין רווח תפעולי לרווח נקי? רווח נקי זה מה שנקרא הBOTTOM LINE כלומר תכלס השורה האחרונה של הפעילות העסקית. זה רווח שלוקח בחשבון גם את ההוצאות הקבועות וגם את המיסים, הדיבידנדים וכולי. רווח נקי מראה לנו האם העסק מרוויח או לא. אך הרווח הנקי לא לוקח בחשבון החזר הלוואות, אז גם אם הרווח הנקי שלי הוא גבוה ומכובד אך אני נאלץ להחזיר הלוואות מטורפות בין אם הלוואות לבנק, הלוואות לחברות כרטיסי האשראי או הלוואות חוץ בנקאיות המינוס בבנק הולך וטופח ותזרים המזומנים שלי הוא בכי רע.
  7. יש הבדל מהותי בין סוגי הרווח לבין תזרים המזומנים ולכן חשוב לעקוב אחרי כל אחד מהם בנפרד ולא צריך רק להקשיב לרואה החשבון אלא לנתח את מכלול המרכיבים של העסק ולהבין מה מצבו האמיתי וכיצד ניתן לשפר אותו.
  8. בסופו של דבר כל בעל עסק צריך להכיר מעט את עולם המושגים החשבונאיים ולהבין ברמה הבסיסית בהתנהלות כלכלית כדי לא להסתמך אך ורק על גורמי מקצוע מבלי להבין בעצמו או בעצמה את התמונה המלאה.

מהי הלוואה בערבות מדינה?

  1. הבנקים באופן היסטורי מעדיפים להלוות כספים לגופים גדולים ומבוססים ונמנעים מלתת הלוואות לעסקים קטנים שאין להם ביטחונות וסיכויי ההישרדות שלהם נמוכים.
  2. דווקא עסקים קטנים ובינוניים מייצרים יותר מקומות עבודה וצמיחה למשק ומיטיבים עם המדינה, כלומר מדובר בכשל שוק.
  3. עבור בעל עסק לקיחת הלוואה חוץ בנקאית לעסק עלולה להיות בעייתית ולרוב גם בריביות גבוהות מדי, בשל הסיכון שהלווים לוקחים על עצמם.
  4. בשנת 2003 החליטה המדינה לאפשר, בכפוף לבדיקה של גוף כלכלי מקצועי, לבעלי עסקים לקבל הלוואה בערבות המדינה של עד 8 מיליון שקלים כשהמדינה ערבה ל70%-85% מגובה ההלוואה. היסטורית הלוואות אלו התחילו כבר בשנות התשעים של המאה הקודמת עם הקרן לעידוד עסקים קטנים של משרד התעשיה והמסחר. אך היתה לא יעילה והקצתה סכומים מגוחכים לעסקים.
  5. חברת הייעוץ כלכלי צריכה לזכות במכרז של החשב הכללי ולנהל את הבקרה ומתן האישורים לעסקים הלווים.
  6. עסקים בתחום החקלאות מוחרגים מקרן זו ומקבלים תנאים אחרים עם ביטחונות מופחתים.
  7. עסקים מהמגזר הלא יהודי אחראים ללא מעט מההלוואות שנלקחות בערבות מדינה, ייתכן ובשל גישה מוגבלת יותר למקורות אשראי אחרים.
  8. ניתן לקבל עד חצי מיליון שקל לעסקים שמחזור המכירות שלהם היה מתחת ל6 ורבע מיליון ₪ או עד 8% מהמחזור השנתי האחרון. כאשר תקופת הלוואה נפרסת על חמש שנים.
  9. בעקבות משבר הקורונה אפשרה המדינה מסלול מיוחד להלוואת קורונה בערבות המדינה לעסקים שנפגעו קשות מהמשבר וצפויה להמשיך לסייע לעסקים אלו גם בתקופה שלאחר המשבר.
  10. בעל העסק צריך להעמיד ביטחונות בגובה של 10%-25% מסכום ההלוואה והריבית לרוב היא ריבית קבועה ולא גמישה כל כך. לדוגמא בהלוואות לעסקים נפגעי קורונה הריבית השנתית עומדת על פריים +1.5% שהיא 3.14% בתיאום שנתי. הלוואות רגילות יכולות גם להגיע ל5.1% (כלומר פריים + 3.5%) לחמש שנים.
  11. ב12 החודשים הראשונים להלוואות קורונה הריבית תשולם על ידי המדינה.
  12. אם מדובר בהלוואות של עד 300 אלף שקלים נדרשים לרוב בטחונות של עד 10%. כשאין ברירה, בנקים דורשים את סגירת הסכום הזה מתוך ההלוואה כפקדון לטווח ארוך שאינו ניתן לשבירה או למשיכה בקלות.