עבודה מהבית היתה סביבנו או בשולי שוק העבודה כבר שנים רבות אך החששות מפגיעה בפריון העובדים או ביכולת ההתקשרות בין עובדים מנעה אימוץ רחב שלה. אם תפתחו עכשיו או לפני מספר שנים אתרי חיפוש עבודה ותחפשו מודעות דרושים בתחומים שונים עדיין לא תמצאו משרות רבות לעבודה מהבית. אך נראה כי משרות מסורתיות רבות התחילו לקבל צורה היברדית אחרי הקורונה ואחרי החוויה של החודשיים שלושה של עבודה מהבית. תקופה ללא פקקים וללא נסיעות עם התנסות בעבודה עם הילדים ברקע. חברות רבות ניצלו את המצב כדי לזרז את המעבר לדיגיטל, לסגור סניפים ולהקטין את כוח העבודה וכנראה שכבר לא תהיה דרך חזרה בחלק מהמקרים. יש גם מקומות שלא נפגעו כמו שוק המשלוחים עם מודעות דרושים בורגר ראנץ או וולט וכמובן דרושים איקאה בחנות שהקדימה את זמנה בפתיחתה.
נראה כי המשבר הנוכחי הביא עימו תובנות שבחלקן מאוששות מחקרים אקדמאיים שנעשו על עבודה מהבית טרום המשבר. לדוגמא במחקר שנעשה בסטנפורד בנושא בשנת 2015 התברר כי העבודה מהבית יכולה להגדיל פרודקטיביות בעד שלושים אחוז, הביאה לירידה של עד שישים אחוזים בהיעדרויות, חתכו בחצי את תחלופת העובדים, הביאו לחסכון בעלויות, צימצום זיהום האוויר וחסכון עצום על נסיעות, שכירות של משרדים, ביגוד, טיסות לכנסים מקצועיים ועוד. הבנקים הגדולים שלמרות הרווחיות העצומה שלהם נמצאים בתהליך מעבר לדיגיטל וסגירת סניפים כדי להגדיל את הרווחיות שלהם עוד יותר. לשם כך הם החלו בתהליך ניסוי גדול של מעבר לעבודה מהבית כדי לצמצמם עוד יותר את מצבת כוח האדם ואת העלויות של שכירות ומבנים. נראה כי אפילו ארגונים בירוקרטים ענקיים משתנים ובוחרים לאמת יותר מהתפיסה הזו.
עם זאת עדיין קיימים קשיים – בעבודה טהורה מהבית וכזו שאינה משלבת עבודה פיזית במשרד קיימים אתגרים לא מעטים. קודם כל משרות רבות קשורות בבילוי או חווית לקוחות המתקיימת בעיקר במימד הפיזי ואינה ניתנת לביצוע בצורה מקוונת. גם הריחוק מהפוליטיקה הארגונית וחוסר הידיעה של עובדים מה נעשה עם עובדים אחרים ואילו סגירות נעשות ללא ידיעה יכולה להוות בעיה. לעיתים בעבודה מהבית יש הסחת דעת וגירויים שונים הפוגעים בעובדים עם משמעת עצמית נמוכה יותר שאינם מסוגלים לייצר לעצמם סדר יום נוקשה ופרודוקטיבי.
