למה כובע?

מאז ומתמיד חבש האדם כובע למטרות מגוונות. "כובע טמבל" בישראל של תקופת הקמת המדינה, כיפות וכובעים של אנשים דתיים, הברט של הצרפתים, או כובעים בצבא עם סמלי יחידה, הסומבררו של המקסיקנים, כובעים העשויים חומרי טבע של שבטים שלא פגשו את הטלויזיה והציויליזאציה המערבית וכמובן הכובעים המפורסמים של התרבות הבריטית ובהם כובעי משמר המלכה והכובעים של בית המלוכה.

מעניין לבחון דווקא את הפן הנשי של חבישת כובע – הנשען כך נראה, על הפער בגובה הטבעי בין הגבר לאישה. הכובע מאפשר לאישה סוג של השוואה מלאכותית מסוגננת המרמזת על הרצון החבוי להיות מוערכת בחברה כמו הגבר. למרות שהבסיס להיותו של הגבר גבוה מהאישה אינו קשור כלל ליכולות האנושיים הגבוהים של האדם אלא ליכולת ההישרדות והכוח שהיה נחוץ בהישרדות החייתית של מין האדם בימי קדם.

הכובעים נועדו, לקשט ולהבליט את החלק החשוב ביותר בגופו של האדם: הראש! החלק בו נמצאים החושים המרכזיים שלנו, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, בעזרתם אנחנו קולטים מסרים חשובים על הסביבה בה אנו חיים ומאפשרים לנו להתמצא ולחלוק עם החברה שסביבנו מנהגים ושפה, להחליף מידע, להכיר אחד את השני ולעזור זה לזה. הכובע בראשו של האדם מעיד על תפקידו, אישיותו ומעמדו בחברה, וגם היום בחברה המודרנית לא ויתרו עליו נשים ואף גברים.

אנחנו מדברים על אנשים "המחזיקים בכמה כובעים" באותה עת (כמה תפקידים) או על אדם שמדבר פעם מנקודת מבטו כבעל כובע אחד, ופעם מנקודת מבטו כבעל כובע אחר. לפי הגישה הפמיניסטית הבחירות שאנחנו עושים לאורך חיינו כמו, מה אנחנו חושבים או חושבות על עצמנו, איזה מקצוע ללמוד, למי אנחנו נישאות וכד', מושפעות לאו דווקא מכישורינו הטבעיים או המוטיבציה שלנו – אלא מהמעמד המגדרי המקובל בדור מסוים. החברה בונה את מעמד הגבר או האישה, מושפעת מהעוצמה הטבעית של החברה. בני אדם כפופים לחוקי החברה ונשמעים להם גם אם בעל כורחם. הסיבה היא, שאדם הוא יצור חברתי הזקוק לקשר חברתי ולכן הנטייה הטבעית שלנו להענות לדרישות החברה. לאורך ההיסטוריה אנחנו מוצאים תרבויות בהן הכתיבה החברה לנשים חבישת כובעים בעלי סגנון מסוים ולגברים כובעים בסגנון שונה ואפשר להיווכח שכל המשתייכים לחברה מסוימת קיבלו על עצמם את הנהוג והמקובל בחברה לתוכה נולדו.