אלוהים שלי

אני נזכר בשיר של עוזי חיטמן ז"ל, "אלוהים שלי, רציתי שתדע, חלום שחלמתי…." זכרון נוסף בתור ילד, צופה במשחקי, כדורסל של מכבי, וברגעים הקרטים, רץ לחדר מחזיק את התנ"ך ומבקש… זה מוזר שהיחס לאלוהים צרוב בי כמושא שצריך ויכול למלאות לי כל חלום. כמו בשיר של "עוזי" הרגשתי תמיד קרוב אליו. מגיל צעיר אני מנהל עם אלוהים דו-שיח,וטענות, כן יש לי הרבה טענות אליו, למה הוא מנהל את העולם כך, למה יש שנאה ומלחמות לא תמיד אני מבין …אני חושב שפעם ראשונה שלא הסכמתי איתו היה בבית הספר בשיעור תנ"ך, שלמדנו על התפלגות ישראל ויהודה.

אלוהים - למה?
אלוהים – למה?

זה היה בשבילי "צלקת" איך יכול להיות, למה?

כמובן הקשר שלי עם אלוהים דעך אם השנים, אבל כל פעם שהיה לי ממש קשה חזרתי אליו וביקשתי עצות והכוונות. תמיד היה לי ברור שהוא רוצה לכוון אותי ואני צריך לרצות לשמוע ממנו… אני זוכר שבסיום מלחמת לבנון השניה, אחרי כל הבלאגן, כשהתבררה איך התקבלה ההחלטה לצאת למלחמה ושהרמטכ"ל היה עסוק בעניינים אישיים, בזמן הלחימה. האמת, שלא התעניינתי בפרטים, היתה לי הרגשה נוראית, מועקה. שלאף אחד מהמנהיגים לא אכפת ממני, שאני הייתי מוכן לאבד את החיים שלי עבור הארץ שלי והמדינה שלי שאותותו אני אבא והילדה הראשונה שלי צריכה להגיע ואני מוכן לצאת להילחם כי אלוהים שומר…היתה לי טענה חזקה אליו, איך אתה שם אותי בידיים "לא נאמנות".

עברו 14 שנים מאז המלחמה ואני מבין היום, שאותה טענה חזקה, היא זו שקירבה אותי אליו באמת. שקשה למצוא אמת, אלה בזמן שאתה מוכן לוותר על השקר. אלוהים לא משתנה, הוא נצחי ושלם. כח שכולו נתינה ואהבה, כמו הטבע, כמו השמש רק משפיע, אבל הוא נסתר! כי אנחנו מסתירים אותו, אנחנו הפוכים ממנו, אנחנו אגואסטים, אוהבים רק מה שעושה לנו טוב ולכן לא קולטים אותו, לא מכוונים לתדר שלו, כמו מקלט רדיו שלא קולט את התדר הנכון. לכן הציווי החשוב ביותר, ואהבתה לרעך כמוך, כי על ידיי כך אנחנו מכיילים את התדר שלנו ומגיעים אליו – לתכונתו, לאהוב כמוהו ולאהוב אותו.