התמודדות עם קמטים

טיפוח פנים

קמטים בפנים הם תופעה בלתי נמנעת המגדירה חלק מהיותנו אנושיים. האנטי שלנו כלפיהם מאפשר לכל אותם קרמים לאנטי אייג'ינג למצוא מקום על המדפים בבתי המרקחת. כולם מבטיחים תוצאות וקל מדי להתבלבל בין האפשרויות השונות ולהבין מה נכון וכדאי עבורך. לדברי מומחים לרפואת עור, אין צורך לשלם הון על טיפוח עור נגד הזדקנות משום שקשה להניח כי קרם כלשהו ימחק אי פעם או ימנע בצורה משמעותית קמטים. לעומת זאת משטר טיפוח מסודר ורציני הכולל מוצרים המכילים חומרים פעילים שיכולים לחולל שינוי משמעותי בעורכם, כן יכול להביא לשינוי משמעותי אך כאן הדגש הוא על שינוי ההתנהגות ולא בהכרח על קרם כזה או אחר. חשוב גם לשים לב לשינויים בעור ולנסות להתאים את ההתנהגות או הקרם לשינוי החדש בכל פעם.

מה גורם לקמטים בעור?

העור שלנו מחולק לשלוש שכבות. השכבה העמוקה ביותר היא שכבת רקמה תת עורית, המגדירה את מבנה העור. השכבה האמצעית היא הדרמיס, שם נמצאים התאים המייצרים חומר המכונה קולגן – חלבונים תומכים המסייעים בשמירה על העור וגמישותו. מעליה מצויה השכבה השלישית המכונה השכבה העליונה או האפידרמיס. בשכבה זו מצויים תאים המוקפים בתרכובות טבעיות הנקראות ליפידים (או שומנים) או אלסטין, תרכובות אלו יוצרות מעין 'דבק' המחזיק את התאים בחוזקה, כמו מלט בקיר לבנים.

הקולגן פועל כמו קפיצים במזרן המספקים תמיכה למשטח העור. כאשר הקולגן ניזוק, נוצרים משקעים בין התאים ושכבות הרקמות העליונות מתמוטטות אל משקעים אלו. המשקעים האלו נראים כמו קמטים. קמט הוא סימפטום לאובדן הקולגן והאלסטין, היינו חומר הדבק, כתוצאה מסיבות שונות.

בין הגורמים השונים שניתן למנות לאובדן היכולות הללו ניתן למצוא את נזקי הסביבה השונים וביניהם קרני השמש, הזדקנות טבעית ושימוש מוגזם בהבעות פנים ובתנועות מוגזמות של חלקי הפנים. הגורם הראשון והמרכזי הוא כאמור הסביבה. התמודדות שגויה מול הסביבה עלולה להביא להופעת קמטים חדשים במצח ובעיניים ובחלק האחורי של הצוואר. מחקר של קרן סקין הבריטית מצא כי 80 אחוז מאיתנו לא משתמשים בקרם הגנה בצורה קבועה ומושכלת. לא קרם ההגנה, קרני השמש המזיקות פוגעות ב- DNA ובייצור קלוגן חדש. הפגיעה הזו בתאים גורמת לכתמים בעור, לקווים ולקמטים.

"וחשכה כאורה יאיר"

ספר הזוהר, ויקטור פרנקל – האדם מחפש משמעות

דרך עם משמעות

משפט ישן שזוכרת כאורים ותומים היה: "יש כאלה שיצאו מן הזוועות כופרים ויש כאלה שיצאו מאמינים". להלן שיטתו של פרנקל שפיתח לאחר שחזר אחרי שכל משפחתו נספתה בשואה לוגותרפיה "לוגוס" היא מילה יוונית שפירושה "משמעות" "פשר" השאיפה לפשר. השאיפה לפשר היא אצל רוב בני. האדם לא בגדר אמונה אלא עובדה. פרנקל מפריד בן פשר אהבה ופשר סבל. בשתי הדוגמאות אני בהחלט רואה את הקשר: דוגמא ראשונה: רופא כללי קשיש בא אלי פעם להימלך בדעתי, על דיכאון החמור שהיה סובל ממנו. הוא לא יכול היה להתגבר על מות אשתו שנתיים קודם לכן שאהב אותה יותר מכל. במה אעזור לו? מה אומר לו? ובכן לא אמרתי לו כלום, אלא שאלתי אותו שאלה: "מה היה קורה, דוקטור, אילו מתת אתה ראשון ואשתך הייתה צריכה להאריך ימים אחריך?". -"או", אמר, "זאת היתה מכה נוראה בשבילה. כמה הייתה סובלת. רואה אתה דוקטור, סבל זה נמנע ממנה". הוא לא אמר דבר אלא לחץ את ידי ויצא בשקט את משרדי. הסבל חדל איכשהו להיות סבל ברגע שהוא מצא לו פשר, פשר הקירבה.
דוגמא נוספת: אם לשני בנים, הבכור נגוע פגוע שיתוק ילדים והצעיר מת בגיל 12. האם התקוממה על מר גורלה. הנער היה מרותק לכיסא גלגלים לכאורה מעמסה כבדה על האם. כשניסתה להתאבד יחד עמו, הניא אותה הבן מן המעשה, הוא רצה לחיות! הוא ראה פשר הדברים, אך לא ידע כיצד לעזור לה למצוא דרך שתכיר גם היא בכך.
השמעתי לה ברשם קול אישה בת שמונים על ערש דווי מספרת על חיי עושר רב, מיליונרית, שניצלה את החיים החומריים עד תום, לא חשבה כלל על ילדים ועכשיו בסוף הדרך חוזרת ואומרת "אינני יכולה לראות טעם בחיי חיי היו כישלון". תגובת האם "רציתי ילדים ומשאלתי נתמלאה, אחד מבני מת. את הבן האחר היו שולחים למוסד אך הוא בני ואני טיפלתי בו ובכך אפשרתי לו חיים מלאים יותר, עשיתי את בני טוב יותר". באותו רגע פרצה בבכי והמשיכה: "אני עצמי יכולה להשקיף על חיי בשלווה וברוח שקטה חיי היו מלאי פשר ואני ניסיתי בכל כוחי להגשים פשר זה".
"אם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חינם נשוב להיבנות והעולם יבנה עמנו על ידי אהבת חינם." הרב קוק. לקריאה נוספת – https://www.guidestar.org.il/organization/580292753

מיטה סיעודית ושיפור באיכות השינה

מיטה סיעודית נכונה יכולה לסייע מאוד בהתמודדות עם כאב בשלד ובעיות שינה, במיוחד בחולים סיעודיים המתגוררים במוסדות. מחקר שנערך במטרה להעריך את איכות המזרנים על איכות השינה אצל קשישים המתגוררים בבתי אבות והיחס שלהם לאביזרים שנועדו לסייע להם בשינה שנערך בארה"ב בשנת 2015 העלה ממצאים מעניינים. הירידה בכמות הכאב ואי הנוחות בחלקי הגוף השונים כתוצאה משימוש בציוד שינה מתקדם היתה משמעותית, במיוחד עם מזרנים בעלי מידת קושי בינונית. היינו לא רכים או קשים מדי.

להזדקן בכבוד

איכות שינה קשורה לשינויים הבאים עם הגיל או כתוצאה משינוי במצב רפואי גופני או מחלות נפשיות או בעיות שינה שונות. ההזדקנות משנה את מעגל השינה והאיכות שלו ומביאה ליתר עוררות והתעוררויות במהלך הלילה. האגודה לשינה לאומית שערכה סקר שינה גדול בארצות הברית דיווחה כי 52% מהמבוגרים בסקר דיווחו על בעיות שינה מסוימות לעומת 36% שדיווחו על שינה ללא בעיות כלל. מחקרים אחרים הראו כי בקרב מבוגרים בריאים איכות השינה כמעט ואינה נפגעת. הסביבה החיצונית והתנאים במהלך השינה כדוגמת המזרנים וציוד המיטה (סדינים, שמיכות, כריות), משחקים תפקיד משמעותי באיכות השינה. אחד הסקרים העריך כי 7% מבעיות השינה נובעות ממזרן לא נוח המביא לקושי פיזי ואיכות שינה פגומה. שינויים קלים באיכות המזרנים ושימוש במיטות סיעודיות פשוטות יכול להביא לשיפור גדול באיכות השינה בגילאים אלו. חלק מהמחקרים שניסו להעריך את הקשר שבין משטחי השינה, איכות השינה וכאבי גב וכתפיים גילו קשר מהותי בין השניים ואחרים קבעו שאין כמעט שוני בין סוגי מזרנים שונים. זו הסיבה שהושק המחקר של 2015 במטרה לבדוק את הנושא יותר לעומק ולהכריע בסוגיה. כל המשתתפים במחקר הם מעל לגיל 60 וכולם התגוררו בבתי אבות בעת המחקר. המחקר הראה כאמור כי איכות המזרן יכולה להביא לשיפור באיכות השינה ובהורדת כמות הכאבים בגב ובכתפיים, במיוחד בקרב מבוגרים הסובלים כבר מבעיות שינה גופניות או פסיכולוגיות. אך גם במקרה זה החוקרים ממליצים על המשך מחקרים בתחום ורצוי מחקרים ארוכים יותר כדי לבסס הנחות אלו. תודה לגולדפארם על עזרתם בכתיבת המאמר.

למה כובע?

מאז ומתמיד חבש האדם כובע למטרות מגוונות. "כובע טמבל" בישראל של תקופת הקמת המדינה, כיפות וכובעים של אנשים דתיים, הברט של הצרפתים, או כובעים בצבא עם סמלי יחידה, הסומבררו של המקסיקנים, כובעים העשויים חומרי טבע של שבטים שלא פגשו את הטלויזיה והציויליזאציה המערבית וכמובן הכובעים המפורסמים של התרבות הבריטית ובהם כובעי משמר המלכה והכובעים של בית המלוכה.

מעניין לבחון דווקא את הפן הנשי של חבישת כובע – הנשען כך נראה, על הפער בגובה הטבעי בין הגבר לאישה. הכובע מאפשר לאישה סוג של השוואה מלאכותית מסוגננת המרמזת על הרצון החבוי להיות מוערכת בחברה כמו הגבר. למרות שהבסיס להיותו של הגבר גבוה מהאישה אינו קשור כלל ליכולות האנושיים הגבוהים של האדם אלא ליכולת ההישרדות והכוח שהיה נחוץ בהישרדות החייתית של מין האדם בימי קדם.

הכובעים נועדו, לקשט ולהבליט את החלק החשוב ביותר בגופו של האדם: הראש! החלק בו נמצאים החושים המרכזיים שלנו, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, בעזרתם אנחנו קולטים מסרים חשובים על הסביבה בה אנו חיים ומאפשרים לנו להתמצא ולחלוק עם החברה שסביבנו מנהגים ושפה, להחליף מידע, להכיר אחד את השני ולעזור זה לזה. הכובע בראשו של האדם מעיד על תפקידו, אישיותו ומעמדו בחברה, וגם היום בחברה המודרנית לא ויתרו עליו נשים ואף גברים.

אנחנו מדברים על אנשים "המחזיקים בכמה כובעים" באותה עת (כמה תפקידים) או על אדם שמדבר פעם מנקודת מבטו כבעל כובע אחד, ופעם מנקודת מבטו כבעל כובע אחר. לפי הגישה הפמיניסטית הבחירות שאנחנו עושים לאורך חיינו כמו, מה אנחנו חושבים או חושבות על עצמנו, איזה מקצוע ללמוד, למי אנחנו נישאות וכד', מושפעות לאו דווקא מכישורינו הטבעיים או המוטיבציה שלנו – אלא מהמעמד המגדרי המקובל בדור מסוים. החברה בונה את מעמד הגבר או האישה, מושפעת מהעוצמה הטבעית של החברה. בני אדם כפופים לחוקי החברה ונשמעים להם גם אם בעל כורחם. הסיבה היא, שאדם הוא יצור חברתי הזקוק לקשר חברתי ולכן הנטייה הטבעית שלנו להענות לדרישות החברה. לאורך ההיסטוריה אנחנו מוצאים תרבויות בהן הכתיבה החברה לנשים חבישת כובעים בעלי סגנון מסוים ולגברים כובעים בסגנון שונה ואפשר להיווכח שכל המשתייכים לחברה מסוימת קיבלו על עצמם את הנהוג והמקובל בחברה לתוכה נולדו.

ההיסטוריה של ההיגנייה של הפה

ובכלל מתי הגיעו לעולמנו השינניות או טכנולוגיות פורצות דרך כמו שתלים דנטליים קצרים? קודם כל חשוב לציין שההתפתחויות המקצועיות בתחום הן ללא ספק לטובה והתרומה לשדרוג איכות החיים של מטופלים היא לא פחות ממדהימה. כמו כן חשוב לדעת כי היום שינניות יודעות הרבה יותר על כלל התחומים הקשורים לבריאות השן והפה מאשר לפני חמישים או שמונים שנים. אפשר להגיד שתחילתו של התחום היא כנראה בשנת 1907, לפני יותר ממאה ועשר שנים כאשר רופא שיניים מקונטיקט בשם אלפרד פונז הבין שקיימת חשיבות רבה לטיפול ההיגני בשיניים על מנת לטפל בבקטריות וחידקים בחלל הפה. לשם כך הוא העסיק את בת דודו, איירין ניומן והכשיר אותה לבצע טיפולי מניעה במטופלים שלו. מכאן שניומן היתה השיננית הראשונה בהיסטוריה הידועה לנו שפעלה במרפאת שיניים מוגדרת. אותו רופא הקים שש שנים מאוחר יותר את התוכנית הראשונה להכשרת שינניות אשר המחזור הראשון שלה סיים בשנת 1914. בהתחלה הן כונו אחיות דנטליות או אחיות לבריאות השן עד אשר ניתנה להן ההגדרה החדשה. יש הטוענים כי פעילויות אלו של ד"ר פונז תרמו גם לשיעור המוות הנמוך יחסית בקונטיקט ממגפת השפעת של 1918.

בשנת 1923 הוקמה האגודה האמריקאית לשינניות עם ארבעים ושישה חברים ותוך כעשרים שנים היה ניתן למצוא שינניות מוכשרות בכל אחת מהמדינות בארצות הברית. במהלך התקופה הזו חוייבו שינניות לרכוש הכשרה אקדמאית בנושא כדי לזכות לרישיון ועד סוף שנות השישים כבר נכנסו לתוקף בארצות הברית הבחינות האזוריות לקבלת הרישיון.

שכלולים בהיגניית הפה: הומצאו כלים טכנולוגיים שונים לטיפול בחלל הפה, החל ממחטים מעוקלות לניקוי שאריות פסולת בין השינים והסרת אבנית ועד מכשירים חשמליים הפועלים על גלי קול לביצוע הטיפולים הללו. בנוסף ניתן לראות בפיתוח משחות וחומרים להלבנת שיניים או לחידוש מעטפת הפלוראיד סביב השיניים כמו גם המצאת צילומי השיניים ברנטגן פתוחים חשובים. כמו כן נרשמו פטנטים חשובים כגון שתלי בייקון. פרט לשכלולים הטכנולוגיים ניתן לראות גם שינוי חברתי בתחום שהוגדר בתחילה כמקצוע נשי והוגבל לשנים לבנות ועם השנים נפתח לגברים ולנשים ולגברים שחורים.